24 2016 אפריל | 74 גיליון חצתה את התעלה כדי להימנע מהתשה ואם תתפתח התשה כשצה”ל בצד המערבי – זה תרחיש לא פחות גרוע עבורה. בישיבת הממשלה שנערכה למחרת דיווחה גולדה באופן כללי על המידע שהביא זמיר, ללא אזכור שמו, וטענה שהמצרים יסכימו להפסקת אש רק אם יופעל עליהם לחץ צבאי רב. באוקטובר דיווח 20- גם המידע על הטילים הוא בעל חשיבות רבה. בבוקר ה דיין לגולדה שהוא שוקל לאשר לצה”ל לכבוש את פורט פואד. אולם בהמשך 400 אותו היום הוא אמר בלשכת ראש הממשלה שנוכח הידיעה שלסאדאת טילים והוא מאיים להפעילם, לא כדאי לתת לו עילה לבוא לרוסים בבקשה לירות את הטילים. הוא הביע אפוא נטייה שלא לאשר את התקיפה בפורט פואד. חרף דיווחיו של מרוואן, הופתעה ישראל למחרת היום כשנודע שהנרי קיסינג’ר, מזכיר המדינה האמריקאי דאז, הגיע להסכם הפסקת אש עם באוקטובר קיבלה מועצת הביטחון את 22- הסובייטים במוסקבה. ב על הפסקת אש. האם העביר מרוואן לזמיר מידע בלתי מדויק? 338 החלטה לדעתי התשובה היא כן ולא. כפי שדיווח זמיר, מרוואן העביר מידע שהיה נכון ליום שבו עזב את מצרים באוקטובר). לכן החמיץ שתי התפתחויות חשובות: 17 או 16 (כנראה הראשונה, ביקורו של ראש ממשלת ברית המועצות אלכסיי קוסיגין בקהיר באוקטובר, והלחץ שהפעיל על המצרים להסכים להפסקת אש 19-16- ב בגלל מצבם הקשה של הסורים. ההתפתחות השנייה שהחמיץ מרוואן הייתה ההתקדמות הישראלית העצומה ממערב לתעלה, שעל מלוא היקפה נודע באוקטובר, והחששות שזו יצרה אצל המצרים. 17- למצרים רק לאחר ה מנגד, בהמשך המערכה התברר שמרוואן צדק בהערכותיו שלפיהן מצרים אינה נוטה להסכים להפסקת אש ותנסה לגרור את ישראל למלחמת התשה. מקורות נוספים של המוסד אף מסרו שסאדאת לא יסכים להפסקת אש חייל ישראלי אחד ממערב לתעלה אפילו אם תגיע ישראל כל עוד נמצא לשערי קהיר. ,339 באוקטובר קבלה מועצת הביטחון החלטה נוספת, החלטה 23- ב בדבר הפסקת אש. זו כללה תביעה לחזרה מיידית של הכוחות לעמדות של באוקטובר, המועד שנקבע לכניסת הפסקת האש לתוקפה בהחלטה 22 למרות .3 הקודמת. באותו היום השלים צה”ל למעשה את כיתור ארמיה באוקטובר, וגם לאחר מכן בעצימות נמוכה יותר, 25- שהקרבות נמשכו עד ה הרי שהימים הבאים התאפיינו בעיקר במאבק מדיני נחוש של ישראל. לא אכנס לכל פרטי המאבק המדיני המסובך הזה אולם אציין בקצרה 22- שהנהגת ישראל הציגה עמדות נוקשות ביותר בעניין הנסיגה לקווי ה באוקטובר. משמעותה המעשית של הנסיגה הייתה הסרת הכיתור מעל והפיכתה שוב לכוח לוחם, ואיבוד קלף רב חשיבות בכל דיון 3 ארמיה מדיני עתידי. בעניין זה נקלעה ישראל לוויכוח מר עם האמריקנים בראשות קיסינג’ר. בימים הבאים נערכו דיונים והתייעצויות תכופים בלשכת ראש הממשלה. בדיונים אלה שיחק ראש המוסד תפקיד מרכזי, ולצד ראש אמ”ן מסר הערכות מודיעיניות הן לגבי כוונות הערבים והן לגבי עמדות המעצמות. הערכותיו היו יסוד מרכזי בדרך ניהול המאבק המדיני על ידי גולדה ושותפיה. באוקטובר העריך זמיר בלשכתה של גולדה 26- למשל, בחצות ה 20 על 3 שהאמריקאים והעולם ככלל לא יניחו לישראל להשמיד את ארמיה אלף חייליה. לדבריו, כוונת האמריקאים הייתה ללחוץ למחרת על ישראל , צעד שיביא למשבר קשה אתם. 3 שתאפשר העברת מזון ומים לארמיה הערכותיו נדחו על ידי גולדה אולם בהמשך אותו היום התברר שזמיר צדק. חילוקי הדעות עם האמריקאים נמשכו ואף גברו. הוחלט שהדרך לפתור אותם היא בנסיעה של גולדה לוושינגטון, לשיחות עם קיסינג’ר ונשיא ארה”ב ריצ’רד ניקסון. מועד הנסיעה נקבע באוקטובר. יום לפני כן החלו בלשכת ראש הממשלה ההכנות לנסיעה. 31- ל בשעות הבוקר נפגשה גולדה עם זמיר, שמסר לה מידע מפורט על העמדות של המצרים ועל כוונותיו של סאדאת, שעליהן שמע בין היתר בפגישה באוקטובר. מיד לאחר מכן התכנס דיון 29- נוספת שקיים עם מרוואן ב מכריע בקבינט שנועד להכין את הביקור של גולדה בוושינגטון ואת העמדות שתציג במהלכו. בתחילת הדיון מסרה ראש הממשלה שהוא אמור להתבסס על הערכות מודיעיניות שיציג זמיר - לגבי כוונות המצרים והאמריקאים גם יחד. ראש אמ”ן כלל לא נכח בדיון. זמיר חזר בישיבה על הדברים שמסר לגולדה, שלפיהם המצרים אינם כי הם סומכים על הרוסים 3 מודאגים ממצבם של הצבא ושל ארמיה שלא יתנו לישראל לנצל את יתרונה. לטענת המצרים, כך דיווח, הם קיבלו הבטחה סובייטית לביצוע מהלך מדיני שיביא לנסיגת ישראל לקווי “המצרים טוענים שיש לסובייטים לעניין הסכמה . זמיר הוסיף: 1967 22 הראשון שבהם - לקווי אמריקאית שמדובר בנסיגה בשלבים”. באוקטובר, ואחר כך בשלבים נוספים בפיקוח המעצמות ועם תאריכים מוגדרים. עם זאת הוא ציין שלמיטב התרשמותו אין למצרים ביטחון בכך ואין אישוש במסמכים. הדיווח של זמיר על ההבנה כביכול בין האמריקאים לסובייטים על תהליך , הטריד מאוד את גולדה. המידע 1967 שיסתיים בנסיגת ישראל לקווי הגביר את נחישותה שלא לוותר בעניין הנסיגה. כמה פעמים היא חזרה על ביוני 4 באוקטובר ויסתיים בקווי 22 “זה יתחיל בנסיגה לקווי אמירתה: הקשיחות הזו אפיינה גם את שיחותיה במהלך ביקורה בארה”ב. .”1967 ההמשך ידוע - ישראל לא נסוגה מעמדותיה ממערב לתעלה, אלא לאחר .1974 שהושג הסכם הפרדת הכוחות בינואר באוקטובר חלפו 30- ל 3- בין ההמידע החשוב ביסס את מקומו ימים. אולם מבחינת מעמדם של המוסד ושל זמיר כעומד 27 עברו רק באוקטובר התקיים דיון 3- בראשו, דומה שחלפה כברת דרך ארוכה. ב קריטי באפשרות שתפרוץ מלחמה וראש המוסד כלל לא הוזמן להשתתף באוקטובר זמיר היה הדמות הבכירה בכל מה שקשור להערכות 30- בו. ב מודיעין בלשכת ראש הממשלה לקראת הבאות. אין אפוא טובה מהישיבה הזו כדי להצביע על התחזקות מעמד המוסד בעיני מנהיגי ישראל, ועל מקומו החשוב של זמיר בניהול מלחמת יום הכיפורים והמאבק המדיני שנלווה לה. זאת הן בזכות המידע שהביא בפני הקברניטים והן בזכות הערכותיו שנשענו על ניסיונו הצבאי הרב. באוקטובר דיווח זמיר לגולדה, לאלון ולגלילי שהנכונות ללכת להפסקת 18- ב אש במצרים ובסוריה קטנה. סאדאת חי בתחושה של הישג כביר: "הוא את המלחמה שלו כבר ניצח...הוא עכשיו מצפן לכול הערבים" מודיעיון מבט לעומק המודיעין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=