23 אדר ב' תשע״ו | 74 גיליון יעמדו לרשות צה”ל כדי למנוע, למשל, התקפה מצרית ממזרח לתעלה. אולם “הסיכויים מצדיקים את לקיחת הסיכונים”. לדעתו, ואז כמו בדרמה כתובה ומתוזמנת היטב, נקרא זמיר לצאת מן הדיון וקיבל ידיעה ממקור מהימן, שלפיה המִצרים עומדים לפתוח למחרת או בעוד יומיים בשלב השני של התקפתם לעבר המעברים. התחושה שעולה מהפרוטוקול היא שהנוכחים קבלו את הידיעה הזאת באנחת רווחה גדולה. גולדה אמרה: הוחלט אפוא לדחות את “טוב, אני מבינה שצביקה גמר לנו את הדיון”. ההתקפה הישראלית בהנחה ובתקווה שצה”ל יבלום את ההתקפה המצרית וישמיד מאות טנקים, ובכך ישתנו יחסי הכוחות בדרום. למרות זאת, ההבדלים בין דיין לדדו ביחס לידיעות שהביא זמיר עלו על פני השטח בחילופי דברים בלשכת ראש הממשלה לאחר תום הישיבה המדוברת. דיין דבק בחשדנותו והציע לתקוף בכל מקרה תוך יומיים, למרות “אחרי הידיעה של צביקה הסיכון העצום שבהתקפה כזו. דדו התנגד ואמר: אני מעדיף חד-משמעית שהם יתקפו, אנו נבלום ואחרי כן נגיב. תמורת למחרת המשיך דיין בשלו הסיכוי הזה אני מוכן להמתין יומיים-שלושה”. ואף הדגיש שהוא מציע לתקוף בסיני למרות שהתקפה כזו עלולה להיות כרוכה באבדות כבדות. אם תיכשל, היא עלולה להביא לנסיגה ישראלית לעומק סיני תוך ויתור על הבסיסים החשובים באום חשיבה וברפידים. היחס הספקני שביטאו דברי דיין לגבי המידע של המוסד לא נעלם מעיניו “עד עכשיו התגלתה של יריבו הפוליטי, סגן ראש הממשלה אלון. זה אמר לו: אינפורמציית המוסד כמדויקת. לא הייתי מציע להתייחס לידיעה בקלות ראש...המצרים עומדים לתקוף”. באוקטובר: ממלחמה צבאית 31-18 , השלב השלישי באוקטובר, בהתאם לידיעה שמסר זמיר, 14 ביום ראשון למאבק מדיני החל הצבא המצרי בביצוע השלב השני של התקפתו. כוחות שריון שלו, שחלקם חצו עתה את התעלה מזרחה, פתחו בהתקפה לעבר המעברים. טנקים. צה”ל ניצל את 250-150 צה”ל הנחיל למצרים מכה קשה והשמיד באוקטובר בהתקפה לחציית התעלה, מבצע 15- ההצלחה הזו ופתח ב “אבירי לב”, שתחילתו התנהלה בצורה כושלת ובהמשכו נחל צה”ל הצלחה שהביאה מאות טנקים ישראלים לצדה המערבי של התעלה. באוקטובר, כשכבר הסתמנה הצלחה בדרום, עלתה השאלה לגבי 18- ב ההמשך ועד כמה יש להרחיק עם התקיפה. התשובה הייתה תלויה במידה רבה במידע לגבי כוונות המצרים והסורים בעניין ההצעות שעלו להפסקת האש. נראה שהעובדה שהמידע שמסר המוסד עד לאותה השעה התגלה כאמין ורב חשיבות לניהול המלחמה, העלתה את ערכו בעיני מקבלי ההחלטות. זו שברה את החלוקה המסורתית בתקופה שקדמה למלחמה, שלפיה הייתה לאמ”ן בלעדיות על הערכת הידיעות שנאספו. זמיר נקרא ללשכת ראש הממשלה למסור את הערכתו המודיעינית לגבי עמדות המצרים באוקטובר דיווח זמיר לגולדה, לאלון 18- והסורים בשאלת הפסקת האש. ב ולגלילי שהנכונות ללכת להפסקת אש במצרים ובסוריה קטנה. סאדאת חי “הוא את המלחמה שלו כבר ניצח. זאת אומרים .בתחושה של הישג כביר אמר זמיר. לדבריו גם הסורים, הערבים...הוא עכשיו מצפן לכל הערבים”, למרות המכות הקשות שספגו, הכינו עצמם להמשך הלחימה. מידע נוסף שמסר זמיר היה קשור לאיומיו של סאדאת בנאום שנשא באוקטובר לתקוף את ישראל בטילים ארוכי טווח. 16- בפרלמנט המצרי ב בעניין הטילים אמר זמיר שיש למצרים מספר קטן של טילי סקאד, אולם הם אינם יודעים עדיין להפעיל אותם. אם המצרים יירו טילים, הרי שמומחים סובייטים יירו אותם עבורם. סוכם שדרושות ידיעות נוספות ושזמיר יצא לאירופה, כלומר לפגישה נוספת עם מרוואן. באוקטובר דיווח זמיר לגולדה, לגלילי, לאלון ולמזכיר הצבאי 20- בשלהי ה של ראש הממשלה ישראל ליאור על פגישתו הנוספת עם מרוואן שנערכה באוקטובר. במרכז הדיווח עמדה הערכתו של מרוואן שסאדאת לא 19- ב יסכים להפסקת אש בתנאים הנוכחיים, לפחות למשך עוד כמה חודשים. אין לו בעיה של נשק ותחמושת, שכן הוא מקבל מהסובייטים כמויות עצומות, ציין זמיר. אישור להערכות אלו התקבל ממקורות נוספים של המוסד ואמ”ן. מרוואן טען שסאדאת מעריך שאין לישראל יכולת לעמוד במלחמה לאורך זמן ובאבדות רבות, ולכן המצרים ינסו לגרור את ישראל למלחמת התשה ממושכת. אפילו אם ישראל תגיע לדלתא של הנילוס, מאחורי כל שיח ימתין חייל עם נשק נ”ט, אמר מרוואן. נוסח הדיווח שמסר זמיר מלמד שהפגישה התנהלה כמו בין שני בעלי אינטרסים משותפים. זמיר סיפר לנוכחים שכמחצית מהזמן עסק בהרגעתו באוקטובר 6- של מרוואן, שחשב שישראל לא התייחסה להתרעתו ב ברצינות, והסביר לו מדוע לא פתחה ישראל במתקפת מנע על סמך המידע שמסר. השניים אף טיכסו עצה כיצד להביא את סאדאת להסכים להפסקת אש. טילי סקאד, 400 בעניין הטילים הפתיע מרוואן בקביעה שיש למצרים בלבד. זמיר העריך שהוא מגזים במספר, 10 לעומת מידע קודם שהעיד על וכי הטילים הוצבו והוכנו על ידי הסובייטים. הוא חזר על הערכתו שאם יירו - יהיו אלה מומחים סובייטים. למידע שהביא זמיר הייתה השפעה על קביעת המדיניות של הנהגת ישראל. בדיון העריכה גולדה שאם לא תהיה הפסקת אש, ישראל לא תוכל לעמוד איתן. יהיה צורך בצעדים דרסטיים, ובכללם גיוס יהודים בעולם. ישראל גולדה מאיר. ראש המוסד הפך ליועץ הראשי שלה לענייני הערכות מודיעין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=