21 אדר ב' תשע״ו | 74 גיליון באוקטובר ובבוקר שלמחרת חלו התפתחויות 4- בשעות הערב והלילה של ה דרמטיות. זמיר קיבל הודעה ממרוואן, שביקש שיגיע בדחיפות לפגישה עמו בלונדון, ומסר קוד שלפיו מדובר בעניין של מלחמה. את מה שהתרחש חיכינו “ באוקטובר: 8- לאחר מכן תיאר זמיר באוזניה של גולדה בלשכתה ב קבלתי ידיעה שהוא מגיע. יצאתי לשדה 01:00 - לידיעה בעניין המלחמה. ב התעופה. אלי זעירא התקשר ואמר כי גם הוא קצת מודאג. אמרתי לו שאני עוד קודם לכן, ובהמשך אותו הבוקר המוקדם, הגיעו חושב שזו מלחמה”. דיווחים מדאיגים על פינוי רחב היקף של משפחות היועצים הסובייטים ממצרים ומסוריה. זאת בעזרת צי מטוסים ששלחה ברית המועצות במשך הלילה לקהיר ולדמשק. 5- בעקבות הידיעות על פינוי המשפחות הסובייטיות התכנסו בבוקר ה בלשכת שר 09:00- בלשכת הרמטכ”ל, ב 08:25-באוקטובר התייעצויות ב בלשכתה של גולדה. בישיבה בלשכת ראש הממשלה 10:00-הביטחון, וב “חברו הזמינו בדחיפות להתראה” וכי דיווח זעירא לגבי נסיעת זמיר כי בגרסה אחרת של רישום “צביקה ימסור דברים חשובים עוד הלילה”. “צביקה קיבל ידיעה מהמקור שלו שהולך להיות הישיבה מצוין שאמר: אולם מן הפרוטוקול עולה שזעירא אמר זאת בשולי הדברים ולא משהו”. ייחס לכך משמעות רבה. ראש אמ”ן לא מסר דבר על הקוד שנתן מרוואן ועל הערכתו של זמיר שמדובר במלחמה. נראה, וכך גם לטענתו של שמעון גולן בספרו “מלחמה ביום הכיפורים”, שזעירא לא ייחס לאפשרות הזו סבירות גבוהה, ולכן מסר את הדברים כפי שמסר. ואמנם, למרבית ההפתעה,לא הייתה בישיבות האלו כל התייחסות נוספת לעניין זה. איש לא העלה את נסיעתו של זמיר ואת המשמעויות שיכולות להיות לראש מערכת השיקולים, למשל בשאלה האם לגייס מילואים או לא. ,11:30-באוקטובר ב 5- יתר על כן, בישיבת ממשלה מאולתרת שהתכנסה ב לב ושמעון פרס, -בהשתתפות אישים בעלי רקע ביטחוני עשיר כמו חיים בר זעירא כלל לא דיווח על נסיעתו של זמיר וכי יתכן שהוא יביא עמו מידע חשוב. קרוב לוודאי שאי ההתייחסות הראויה לנסיעתו של זמיר ללונדון הייתה משגה. באוקטובר בשעות הבוקר המוקדמות העביר המוסד את המברק ובו 6- ב הידיעה על הדברים שמסר מרוואן לזמיר, ולפיהם תפרוץ מלחמה לפנות ערב. לא רק תוכן הידיעה אלא הביטחון המלא שמובע בה בדבר פרוץ מלחמה הוא שהביא את מקבלי ההחלטות להתייחס אליה במלוא הרצינות. “הצבא המצרי והצבא הסורי עומדים לפתוח במלחמה המברק נפתח כך: לפנות ערב. ההתקפה תפתח בעת ובעונה אחת 6.10.1973 על ישראל בשבת לעדותו של זמיר, הוא התלבט מאוד לגבי נוסח בחזית סואץ ובחזית הגולן”. בחודשים שקדמו למלחמה נחלשו מעמדו של המוסד ושל העומד בראשו הכוננות הוכרזה .1973 מאי -בעקבות אירועי כוננות “כחול לבן” באפריל בעקבות המידע שהביא זמיר מפי מרוואן וממקורות אחרים בדבר כוונתו של נשיא מצרים אנואר סאדאת לפתוח במלחמה. סאדאת לא יצא למלחמה במועד זה, ולכן הערכתו של אמ”ן שלא צפויה מלחמה נתפסה כנכונה. אולם במהלך המלחמה, וככל שחלפו הימים, הלך והתחזק מעמדו של המוסד ושל העומד בראשו. נראה שהתחזקות זו הושפעה גם מכישלונו של אמ”ן בראשות אלי זעירא לחזות את פרוץ המלחמה. כך הפך ראש המוסד למעשה ליועץ הראשי של ראש הממשלה גולדה מאיר לענייני הערכות מודיעין, בייחוד בשלביה האחרונים של המלחמה. בלעדיו לא התקבלה שום החלטה אסטרטגית מכרעת. זמיר נמצא כמעט מדי יום בלשכת ראש הממשלה והשתתף ברבות מן ההתייעצויות שנערכו בה. חלקו של המוסד בראשות זמיר היה חשוב לניהול המלחמה בארבעה תחומים: ה � א. זמיר נפגש עוד פעמיים בתקופה המדוברת עם מרוואן, והידיעות ש ביא ממפגשים אלה מילאו תפקיד חשוב בניהול המהלכים המדיניים של הממשלה מול האמריקאים והמצרים. ב. הידיעות המודיעיניות שסיפק להנהגה, שלפחות בשני מקרים הצילו את ישראל מאיומים צבאיים גדולים. ג. זמיר תרם לכך שמפקדי צה”ל הפנימו בשלב מסוים כי תוכנית המלחמה המצרית השתנתה, ולכך שהחלו לתכנן ולבצע את מהלכי צה”ל על פי תכניות המלחמה המצריות. מ � ד. ראש המוסד עדכן את מקבלי ההחלטות בעניין מעורבותה של ירדן ב לחמה. באוקטובר: הימים שקדמו למלחמה 6-3 , השלב הראשון הדיונים המכריעים בלשכת ראש הממשלה ושעותיה הראשונות ה � באוקטובר ב 3- בשאלה אם תפרוץ מלחמ וכיצד להיערך לה התחילו ב ה ביטחונית שנערכה בלשכתה של גולדה לבקשתו של שר -תייעצות מדינית הביטחון דיין. ראש המוסד לא השתתף בדיון ואת תמונת המודיעין פרס ראש המחקר באמ”ן אריה שלו, כיוון שראש אמ”ן היה חולה. צבי זמיר כתב בספרו “בעיניים פקוחות” כי מערכת יחסיו עם דיין הייתה בעייתית, וטען בפניי ששר הביטחון לא נהג לזמן אותו לישיבות שכינס, למשל לישיבות התכנסו התייעצויות 1973 ובאפריל 1972 “פורום שר הביטחון”. בדצמבר דומות שבהן השתתף זמיר, אלא שאז גולדה היא שכינסה את המשתתפים. אי הזמנתו של ראש המוסד לישיבה כל כך חשובה מעוררת תמיהה. על הממשקים שבין ראש המוסד צבי זמיר לבין הנהגת ישראל ועד בכלל. דו”ח הוועדה נשמר חסוי עד השנים האחרונות וחלקים ממנו 1973 ועדת אגרנט תחמה את היקף החקירה שלה עד שמונה באוקטובר התפרסמו במנות קטנות, על פי שיקול דעת לא ברור ובמועדים רחוקים זה מזה. כל אימת שהתפרסם חלק מהדו”ח, התלקח הוויכוח הציבורי מחדש, אלא שהוא היה חסר, משום שתמונת המלחמה ברמת מקבלי ההחלטות לא הייתה נהירה לאיש מן המתדיינים. מתוקף תפקידו בארכיון המדינה, נחשף חגי צורף לכול המידע, לרבות פרוטוקולים של ישיבות הממשלה וקבינט המלחמה, שמכסים את המלחמה באוקטובר, כשבוע לאחר ההכרזה על הפסקת אש. צורף הוא הראשון, למיטב ידיעתי, שפורש בפני הקורא את היריעה כולה, 31 מערב פריצתה ועד בחלוקה לשלושה חלונות זמן: באוקטובר: הימים שקדמו לפרוץ המלחמה והשעות הראשונות לפריצתה. 6-3 באוקטובר: סיום שלב הבלימה ויציאה למתקפה. 14-10 באוקטובר: סיום המלחמה ומעבר לפעילות המדינית. 31-18 ליבת המחקר של צורף עסקה בממשקים שבין ראש המוסד צבי זמיר לבין הנהגת ישראל, המדינית והצבאית. צורף מיטיב לתאר את הדינמיקה המתפתחת בין השחקנים הראשיים על ציר הזמן. ממנה עולה תמונה מזוקקת של ראש מוסד בעמדת נחיתות ערב פרוץ המלחמה. החל מעשרה באוקטובר הוא הופך להיות הקמ"ן של ראש הממשלה. ראש המוסד לשעבר | שבתי שביט
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=