11 אדר ב' תשע״ו | 74 גיליון בולי מודיעין בולים ישראליים מספרים על המודיעין בול פגיעה shimon.avivi@gmail.com | שמעון אביבי לוחמים בארצות יעד ישראלי עובד המוסד הנשלח לפעול בארץ יעד מכונה לוחם. הלוחמים פועלים בחשאיות רבה ובדרך כלל נחשפים לציבור רק כשהם מתגלים ונתפסים בידי האויב. ועו"ד במקצועו, 1923 , ילידיוסף בצרי (אברס) הצטרף לתנועת "החלוץ" ול"הגנה" בעיר הולדתו הצליח לעלות לישראל 1949 בגדד. בדצמבר לאחר שהבריח את הגבול לאיראן. בישראל גויס לפעילות מודיעינית ונשלח בחזרה לעיראק. התרחש גל פיגועים נגד מטרות 1951 בינואר יהודיות ומערביות בבגדד, כנראה בידי "האחים המוסלמים", ונפגעו עשרות אנשים. הבולשת העיראקית החלה במעצרים נגד מחתרת ציונית שפעלה בעיראק. במאי נעצרו שני שליחי מודיעין בבגדד, 22- ב פורת. בצרי מצא מסתור -יהודה תג'ר ומרדכי בן נעצר, יחד עם שלום 1951 ביוני 5- אצל דודו אך ב צלאח ולטיף אפרים. הם הואשמו במעורבות בפעילות חבלנית נגד יהודים בבגדד כדי לעודדם לעלות לישראל. בצרי הואשם גם בריגול. בצרי בינואר 19- וצלאח נידונו למוות וגזר דינם בוצע ב . אחרי מותו הוענקה לבצרי דרגת קצונה 1952 בצה"ל. בדצמבר 20- נולד בקהיר ב ד"ר משה מרזוק , היה פעיל בתנועה הציונית ורופא 1926 הגיע ארצה וגויס ליחידה 1951 במקצועו. בשנת הגיע שוב ארצה, 1952 של אמ"ן. במהלך 131 עבר אימונים מקצועיים בצה"ל והוסמך כקצין בדרגת סג"ם. הוא שב למצרים ומונה למפקד .התא שהוקם בקהיר 22- נולד באלכסנדריה בהמהנדס שמואל עזר , וכבר בצעירותו נתפס לציונות. 1929 בנובמבר . סיים לימודי הנדסת חשמל בהצטיינות 1952- ב והיה למנהיג התא 131 הוא גויס ליחידה באלכסנדריה. התגבש הסכם בין מצרים לבריטניה על 1954- ב פינוי הכוחות הבריטיים מתעלת סואץ. בארץ הוחלט להפעיל את הרשת במצרים לביצוע פעולות חבלה כדי לסכל מגמה זו. מרזוק התנגד לכך בטענה שהם לא הוכשרו להיות חבלנים ואין להם אמל"ח תקני. לפיכך שחרר מפקד היחידה את מרזוק מתפקידו והתא הקהירי לא שותף יותר בפעילות המחתרתית. קיבלו חברי תא אלכסנדריה 1954 בקיץ הוראה: לבצע פעולות חבלה במתקנים ציבוריים באלכסנדריה ובקהיר. בפעולה בבית קולנוע באלכסנדריה נתפס חבר התא פיליפ נתנזון, כשפצצה שהייתה בכיסו התלקחה בטרם עת. תוך שבועיים נתפסו כל חברי הרשת בקהיר ובאלכסנדריה. במשך ארבעה חודשים נחקרו בדצמבר 11- חברי הרשת ועברו עינויים קשים. ב ניתן גזר 1955 בינואר 27- החל משפטם וב 1954 דינם. מרזוק ועזר נידונו למוות בתלייה והועלו . לאחר מותם 1955 בינואר 31- לגרדום בקהיר ב באפריל 19- הוענקה להם דרגת סא"ל. לימים, ב , הובאו ארונותיהם לישראל והם נטמנו 1977 בחלקת הרוגי המלכות בבית הקברות בהר הרצל בירושלים. . הוא היה פעיל 1924 נולד במצרים בשנת אלי כהן , בעקבות מבצע 1957 בתנועה הציונית ובשנת 1960 קדש, גורש ממצרים ועלה לישראל. בשנת באמ"ן (ממשיכתה של יחידה 188 גויס ליחידה נשלח לארגנטינה כדי לבסס בה 1961- ) וב 131 1962- את כיסויו כערבי ארגנטיני ממוצא סורי. ב הגיע לדמשק ושכר דירה מול המטכ"ל הסורי, כשמשימתו העיקרית הייתה התרעה למלחמה. בתוך זמן קצר הוא ביסס את דמותו כאיש עסקים רב פעלים והצליח להתחבר לאנשי מפתח במערכת הצבאית והפוליטית בסוריה ושמע מהם מידע רב וחיוני שעניין את קהילת המודיעין בארץ. מאמ"ן 188 הועברה יחידה 1963 באוקטובר 1- ב למוסד והמשיכה לפעול בהתאם למתכונתה הגיע ארצה מברק 1965 בינואר 26- הישנה. ב מהמודיעין הסורי המודיע כי אלי נתפס. המברק הגיע בתדר ובשעה שבהם נהג אלי לשדר. משפטו של אלי נמשך עשרה ימים ובסופו נגזר עליו במאי 18- עונש מוות. הוא הועלה לגרדום ב בכיכר העיר. נסיבות תפיסתו של אלי לא 1965 נתבררו עד היום. ההנחה, שמעולם לא אומתה, היא שהסורים הצליחו לאכן את המשדר שלו וכך הגיעו לדירתו. חללים. 20 בולים לזכר 20 הכוללת 22.12.1982- מתוך גיליונית הזיכרון "הרוגי מלכות בדור התקומה", שהונפקה ב יוסף בצרי ד"ר משה מרזוק שמואל עזר אלי כהן ההיסטוריה של קהילת המודיעין הישראלית מתחילה ביציאת מצרים, עת התגבשו בני ישראל לעם, ונמשכת עד ימינו אלה. אירועים שונים של הקהילה, אנשים שפעלו במסגרתה, שיטות העבודה בה ומבצעים רבים שביצעה נשארו עלומים מעיני הציבור הרחב. חלקם התפרסם רק בחלוף השנים, או בעת תקלה, ורק מקצתם זכה לפרסום בבולי ישראל. ברוב המקרים אין הבול קושר בין הציור שעליו לבין קהילת המודיעין. מטרת מדור זה היא לספר על הקשר בין הבול ובין הקהילה, על שיטות עבודה של המודיעין המשתקפות בבולים ישראליים ועל אנשי מודיעין לפני קום המדינה ובשנות קיומה המופיעים בבוליה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=