42 2014 ספטמבר | 70 גיליון מצרים העתיקה: בתחבולות תעשה לך מלחמה raphik@bwzeqint.net ד“ר בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה | רפי קיטרון כינון ממלכה ושמירה על קיומה שנים רבות בעתות של חילופי שושלות, תככים והתנקשויות מחייב, איך לא, מודיעין. לא רבות ידוע על המודיעין ששירת את מלכי מצרים בעת העתיקה, אבל מה שידוע מרתק. על מדליה או הוצאה -הקמ"נים הפרעונים ועל מלחמה שנחתמה באחת להורג 1 כרטיס ביקור-מצרים העתיקה ע מק הנילוס, כר הלידה והגידול של מצרים למן העת העתיקה ועד ימינו אלה, היה .2 מיושב מאז התקופות הפרהיסטוריות התקופה של מצרים העתיקה מתחילה בסביבות לפנה"ס, במקביל להתפתחות 3100 שנת התרבויות העירוניות במסופוטמיה שתחילתה באיחודן של שתי הממלכות, מצרים התחתונה . אלה אוחדו בידי המלך 3 ומצרים העליונה -הראשון,שלפי המסורת שמו נערמר (ביוונית .מנס), והוא שבנה את מוף (ממפיס) כעיר בירתו ההיסטוריה המצרית מחולקת למספר תורי זהב, הידועים כ"ממלכות", וביניהם תקופות של חוסר יציבות יחסית הנתפסות כ"תקופות ביניים". בין לפנה"ס הייתה מצרים תחת 30 - 332 השנים שלטון בית תלמי ההלניסטי. שלטון הפרעונים לפנה"ס, עם הכיבוש 31 הסתיים סופית בשנת הרומי והפיכת מצרים לפרובינציה. מצרים הייתה סגורה ומסוגרת באופן יחסי. מדרום היה הגבול המסורתי באסואן (האשד הראשון הצפוני) ומעבר לו נוביה (סודן היום), שלסירוגין נשלטה על ידי מצרים. במערב רמת -המדבר עם נאות מדבר ספורות, ומערבית יותר ק"מ, 12-6 לוב. משני צדי עמק הנילוס, שרוחבו שוכן האזור הפורה ואחריו חומת סלעים תלולה. תפיסת המצרים, גם לאור המצב הגיאוגרפי, הייתה שכל מי שאינו מצרי משתייך ל"דרי הבדואים.-החולות" שיאה של התרבות המצרית באלף השני -1550 לפנה"ס, בתקופת הממלכה החדשה ( . בתקופה זו 4)20-18 לפנה"ס, שושלות 1070 התפשטה עד דרום סוריה בצפון, לרבות ארץ ישראל, ועד לדרום סודן בדרום. הממלכה החדשה קמה לאחר תקופת הביניים השנייה, 150- , שנמשכה כ 5 תקופת שלטון ההיקסוס שנה. לאחר שאלה גורשו יצאו מלכי מצרים למסעות כיבושים ומצרים הגיעה לשיא עצמתה והפכה לאימפריה עולמית. בין המלכים תחותמס -הבולטים ב"ממלכה החדשה" לפנה"ס) ורעמסס השני 1436-1490 השלישי ( .)6 לפנה"ס 1224-1290( באותה תקופה היו מלבד מצרים שלושה מרכזי כוח נוספים: ממלכת החיתים באנטוליה; אשור ובבל במסופוטמיה; מיתני, ממלכה חורית, בצפון מערב מסופוטמיה, בין חת לאשור. כל אלה התחרו ביניהן על ההגמוניה, לרבות בארץ ישראל. כל פרעה - קמ"ן הקמת ממלכה דוגמת מצרים ושמירה על קיומה לאורך תקופה כה ארוכה מחייבות כמובן הישענות רבה על מודיעין. על פניו, נראה כי ההישגים המודיעיניים מחוץ עלו בהרבה על אלה מבית, כפי שניתן ללמוד מריבוי החילופים .בשושלות שכולל תככים, מזימות והתנקשויות למרבה הצער, מלבד שתי המלחמות שבהן ידובר בהמשך, המידע אודות הדרכים שבהן השיגו המצרים הקדמונים מודיעין הוא מועט ביותר. לכל היותר ניתן לקרוא בין השורות על פעילות מודיעינית, בעיקר בהקשר למרידות או אי שקט בפרובינציות, אירועים שלרוב נגעו לנוביה שבדרום האימפריה המצרית. כך למשל ציינה כתובת מתקופת תחותמס לפנה"ס) כי המלך היה 1417-1425 הרביעי ( במעונו בתבי ועמד להקריב קרבן לאביו, האל אמון, כאשר “באו להודיע לו כי הכושי אנשי כוש) תכנן מרידה נגד מצרים -(“כושים" ואוסף סביבו את כל הברברים ומורדים מארצות אחרות". המלך המשיך בהעלאת הזבח ורק החל לארגן -לאחר שהאל נתן לו אות חיובי מסע מלחמה ששם קץ למרד. שירות המודיעין לפנה"ס) 1379-1417 של אמנחותפ השלישי ( בנוביה היה יותר יעיל. סוכניו גילו את מזימת המורדים לפני שהוצאה לפועל, כפי שלמדים ממונומנט שהוצב לזכר האירוע: “באו לאמור למלך: האויב מכוש [מתכנן] בלבו מרד". כיוון שהמזימה נחשפה בטרם הבשילה לכלל מעשה, דוכאו המורדים בנקל. הצלחה דומה רשם המודיעין המצרי באסיה לפנה"ס). 1425-1450 בתקופת אמנחותפ השני ( “המלך שמע כי אחדים מהאסיאתים בעיר פסלו של תחותמס השלישי במוזיאון בלוקסור
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=