36 2014 ספטמבר | 70 גיליון מודיעיון מבט לעומק המודיעין אוויר מתקדמים בקו התעלה ורכישת טילי קרקע מסוג סקאד, שבאותה תקופה -קרקע לא ידענו את מהותם הממשית. כשהעליתי את ההשערות בפני הממונה עליי הוא זלזל באומרו, "הטילים הם בסה"כ ארטילריה לטווח ארוך". עצה שנייה: להאיר נקודות חשוכות איש מחקר מנוסה שם לב לנושאים שאינם מכוסים על ידי מערכת המחקר, או שזוכים לתשומת לב שולית ומועטה. בהקשר זה כבר הזכרתי את המניעים להקמת מדור האסלאם הפונדמנטליסטי. אך מעניין יותר הוא הנושא -הפלסטיני, שהוזכר אך ורק בהקשר הבין ,1964 ערבי ולא זכה למדור יחודי. בשנת ישראל היתה ממוקדת, בין השאר, בפעילות הערבית סביב פרשת הטיית מקורות הירדן, לרבות הקמת מפקדה ערבית מאוחדת. שירתי אז כראש המדור המדיני של סוריה, לבנון ערביים. באותה שנה התקבלה -והנושאים הבין ידיעה על הקמתו של ארגון פלסטיני בשם "תנועת שחרור פלסטין". בראשי תיבות ערביות חת"פ שמשמעו, בין השאר, מוות. הידיעה כובדה מבחינתי בכתיבת נייר אינפורמטיבי על 1965 התנועה, מגמותיה וכוונותיה. בראשית בוצע פיגוע פח"ע הראשון בצפון, ומיד זה נקשר במוחי עם התנועה הנזכרת. גם על כך כתבתי נייר שבעקבותיו זומנתי לרמטכ"ל דאז, יצחק רבין, להסברים נוספים. לאחר מכן הופרד הנושא הפלסטיני וזכה למעמד משלו. ברור מדוגמאות של הפעילויות הפונדמנטליסטיות והפלסטיניות, כי איש המחקר לא יכול להיות מוגבל מחשבתית אך ורק לתחום הספציפי שעליו הוא מופקד. תכונה מחקרית זו עשויה להיות חשובה גם בתחומים אחרים בעתיד. בתפקידיי במחקר תמיד הייתי שונה, מעין נטע זר, על היותי אזרח במסגרת צבאית. כיום אני משוכנע כי באמ"ן היתה נטייה לזלזל בהערכותיי משום שלא "הבינותי", לדעתם, את כובד וחשיבות הנושא הצבאי. רבים מהקצינים חשבו שהערכותיי לא הביאו בחשבון את המשקל הגדול של העוצמה והיכולת (מאזן אסטרטגי) לעומת הרצון (שאיפות). פסל בדמותו של נגיב מחפוז בקהיר. סיפור אלגורי שפרסם סייע לזהות את המצוקה במצרים בעת ההיא כמובן שאינני מסכים להנחה שכזו. ברור שראש המדור המדיני חייב לגבש תמונה אסטרטגית, שאחד ממרכיביה הוא בהכרח עוצמת האויב ויכולתיו. כיום אני רואה בכך חלק ממסכת קישוטית, שנלחמתי בטחנות קצינים שלא -דון האמינו להערכותיי. אני ממליץ שכל המדורים המדיניים באמ"ן יאוישו באנשי צבא, כדי למנוע הישנות מצב כמו שלי, כשכוניתי אלרמיסט. חשוב שקצין המיועד למחקר יעבור קורס ממושך להכשרתו. ידוע לי שקמ"ן קרבי עובר קורסים מיוחדים, אבל לא איש המחקר עצה שלישית: קורס מקיף איני יודע כיצד מתבצעת היום הכשרת קצין מחקר, וייתכן שדבריי כבר מיושמים. כמו כל קצין חיילי, חשוב שקצין המיועד למחקר יעבור קורס ממושך להכשרתו. ידוע לי שקמ"ן קרבי עובר קורסים מיוחדים, אבל לא איש המחקר. קורס המחקר שאני רואה בעיני רוחי כולל: א. ידע השפה - בעבר ניסה אמ"ן להרחיב את לימוד השפה הערבית בבית הספר. זאת נוכח התמעטות יודעי השפה עולי ארצות ערב, שהדור השני שלהם אינם דוברים ולו מעט משפת המקור של הוריהם. כמובן שזה קיים בהכשרת אנשי חצב ויחידות אחרות בחיל, אך כפי שהדגשתי קודם, ראש מדור מדיני אמור לדעת שפת יריבו ועגתו ברמה טובה ולא סבירה בלבד. גם קציני השטח בשב"כ עוברים השתלמויות ארוכות לצרכי עבודתם. ב. בקיאות במהות המשטר – ידע נרחב בחברה ובכלכלה של נושא המחקר. לא להסתפק במה ששומעים בהרצאות, אלא קריאה ישירה בספרים ובעיתונים של נושאי המחקר. ג. קשרי חוץ – הכרה של מדינת היעד ויחסה אל המדינות סביבה. לימוד כזה מגביר את הסקרנות האינטלקטואלית לגבי מה עשוי לקרות בהינתן שינוי אצל שכני היעד. ד. תרגילים בתיאורית המחקר - היקשים ותרגולם, כדי להדגיש את המסקנה הנכונה מאירוע מסוים וכיצד להתייחס לסוגי הידיעות ולמהימנות המקורות. על קורס המחקר חייב להיות ארוך דיו ללימוד מקיף של השפה, שלה תוקדש מחצית הזמן. ברור שיהיו יוצאים מהכלל, עקב הכשרה או השכלה שהצטיידו בהם קודם לכן. ולהדגשה חוזרת: חשוב מכל לקצין המחקר - ידיעת השפה והתרבות של היריב אותו הוא חוקר. תמיד ניסיתי לנעול את נעלי היריב ולהעריך מה הייתי עושה אילו הייתי במקומו לאור הנתונים הקיימים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=