33 תשרי תשע״ה | 70 גיליון מינויו של הראל ליועץ ראש הממשלה למודיעין - והתפטרותו לאחר שעזב איסר הראל את תפקיד ראש המוסד הוא פעל לטיהור שמו. הוא הצליח להביא להחלטת ממשלה שקבעה כי נדרש להמשיך להיאבק במדענים הגרמנים והביעה השנים. בו בזמן -הערכה להראל ולפועלו רב המשיך הראל ללחוץ על שרים בממשלה לחזור מודיעינית, ורתם לשם כך את -לזירה הביטחונית משה דיין, יגאל אלון, זלמן ארן וגולדה מאיר. בסופו של דבר נשאו לחציו פרי, והוא מוּנה לתפקיד יועץ ראש הממשלה לענייני ביטחון, מודיעין ושירותים חשאיים, כשנתיים לאחר שרף על קיום התפקיד. -שהמליצה ועדת ידין בין ההסברים למינוי הראל לתפקיד ראוי לציין את עדותו של ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של אשכול: "אני מאמין שבאיזה שהוא מקום ראה אשכול במינוי איסר מעין נקמה פרטית קטנה גוריון". מאיר עמית ניסה להתנגד -משלו בבן למינוי, ואמר לפני אשכול כי יועץ בכלל, ובייחוד כזה שיצר הנקמנות בוער בעצמותיו, יהיה מקור חיכוך ויפריע לעבודה. ייתכן כי התנגדותו זו של עמית עיכבה את המינוי, אך היא לא יכלה למנוע אותו. עמית אף איים להתפטר בעקבות מינוי הראל לתפקיד, אך נמנע מכך, לבקשתו של אשכול. במשך כמה חודשים החריפו היחסים בין השניים, וישיבות העבודה ביניהם, בראשות ראש הממשלה, היו מתוחות מאוד. כך, למשל, האשים הראל את עמית במעורבות בהתנקשות הביון הצרפתי בפעיל האופוזיציה המרוקאי מהדי בן ברכה, הגם שהמוסד הקפיד שלא להיות מעורב במישרין במעשה, אלא בהעברת מודיעין בלבד. בעת ששהה עמית בחוץ לארץ, אשכול נפגש עם ראשי יחידות במוסד כדי לברר את תפקודו כראש הארגון. עמית איים שוב להתפטר, אך אשכול מנע זאת. חודשים אחדים לאחר מכן איים עמית בהתפטרות בשלישית, ואף העביר מכתב התפטרות למזכירו הצבאי של אשכול, אולם באותה העת כבר סר חינו של הראל בעיני אשכול. הוא הפסיק להזמין אותו לדיונים ורוקן את תפקידו מתוכן. הראל החליט אפוא .להתפטר בטענה שלא קיבל סמכויות של ממש בריאיון שנערך עמו שנים אחדות לפני שהלך לעולמו, סיפק עמית עוד הסבר להתפטרות הראל: עמית סיפר שאיים על הראל כי יחשוף את מעורבותו בפרשת ברן - הסתרת מותו של קצין חיל האוויר אלכסנדר ישראל, שנחשד . הקצין 1954 בריגול ונחטף מאירופה בשנת הורדם במטוס, מת בדרך והושלך מהמטוס לים. ההצעה לאחד את אמ"ן והמוסד: הרמטכ"ל מסתייג שרף לא קיבלה את הצעתו -אף שוועדת ידין של מאיר עמית לשינוי מבני בקהילת המודיעין, ראוי לייחד לה מקום, משום שזוהי הפעם היחידה שהוגשה הצעה סדורה ומעמיקה לבחינת שינוי מבני כולל בקהילת המודיעין הישראלית. סעיף זה התבסס על הצעתו הכתובה של עמית שהוגשה לוועדה. המסמך שהציג עמית בפני חברי הוועדה נועד "לבחון את מבנה קהילית המודיעין הישראלית, ובמיוחד את חלוקת הפונקציות בין 'המוסד' לבין אגף המודיעין במטה הכללי ... וכן להציע שינויים במבנה ובחלוקת התפקידים". במסמך מוצגים העקרונות הבסיסיים שלפיהם מוסדרים ארגוני מודיעין בכלל, ומובאת סקירה של קהילות המודיעין בארה"ב ובכמה מארצות אירופה. לאחר סקירת התנאים הייחודיים של מדינת ישראל מועלים במסמך הליקויים העיקריים שבקהילת המודיעין הישראלית. הצד השווה לכולם הוא פיצול, כפילות והיעדר הכְוְונה מרכזית. תכניתו של עמית להקמת שירות מודיעין מרכזי התבססה על העיקרון כי יש להוציא מאמ"ן ומהמוסד גורמים שאינם עוסקים במודיעין, ולצרף ולאחד לגוף אחד את כל הגורמים העוסקים במודיעין "נקי", כלשונו. גוף זה היה אמור לכלול את כל גורמי המחקר, וכן איחוד של גורמי האיסוף, של היחידות המבצעיות החשאיות, של קשרי החוץ ושל המודיעין הטכני. נושאים שאינם "מודיעין נקי", כהגדרתו, יועברו לגופים אחרים —שירות הביטחון יוכפף לראש הממשלה; העלייה מצפון אפריקה, הארגונים העוסקים ברדיפה אחר נאצים וההתגוננות של יהודים - להעביר ל'מוסד של אביגור" (דהיינו האם בוצעה? ההמלצה איסר הראל מוּנה לאחר כשנתיים לתפקיד זה ושימש בו חודשים מספר. הוא השתתף בישיבות ור"ש, ואשכול אף מינה אותו לבחון נושאים מסוימים, כגון תיאום היחסים עם מדינות באסיה. מינוי יועץ מיוחד לראש הממשלה בנושא מודיעין ופעילות חשאית. ור"ש חידשה את פעולתה, אולם דומה שלא המלצות הוועדה הביאו לשינוי זה, אלא חילופי האישים בראשות הקהילה תרמו לכך יותר מכל. הקמת ועדה פעילה של ראשי השירותים המלצה זו לא התקבלה, ומאיר עמית עמד בראש ור"ש. יו"ר ור"ש יהיה אחד מראשי השירותים, בתורנות ביניהם. בוצע. הכפפת השב"כ לראש הממשלה. השארת המוסד כפי שהוא ושינוי שמו ("המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים"), שם המוסד שוּנה. תוך הכוונת ייעודו למודיעין ופעולות חשאיות הקשורות באויב והכפפתו לראש .הממשלה . לפי עדות הרמטכ"ל צבי צור, ההחלטה על העברת היחידה 1963 בוצע בסוף המבצעית למוסד התקבלה לפני עבודת הוועדה. העברת היחידה המבצעית מאמ"ן למוסד. זו אחת הפעמים הראשונות שעולה בשיח הלאומי המודיעיני רעיון הפלורליזם. הדבר משקף שינוי בנוגע לדו"ח אביגור, שהציע לאחד בין גופי המחקר של אמ"ן ושל משרד החוץ. ייתכן שהרקע לשינוי היה הוויכוח החריף בין אמ"ן למוסד בשאלת המדענים הגרמנים במצרים. חיזוק מחלקת החקר במשרד החוץ, כך שייווצר איזון מסוים בין ההערכות הביטחוניות להערכות המדיניות. הוועדה החליטה לדחות את הצעתו הראשונית של עמית לאיחוד אמ"ן והמוסד, .וצירפה אותה כמו שהיא, בלי לדון בה נספח לדו"ח — הצעת מאיר עמית לאיחוד המוסד ואמ"ן ("שירות מודיעין מרכזי").
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=