32 2014 ספטמבר | 70 גיליון מודיעיון מבט לעומק המודיעין באומרו שבאמ"ן לא היה 60- בראשית שנות ה ידוע על הקמת יחידה מבצעית במוסד עד שמוּנה הוא לתפקיד ראש המוסד. בסיכומו של דבר, הרושם העולה מהדברים 50- הוא כי ארגוני המודיעין בישראל בשנות ה תפקדו חלקית בלבד כמערכת ארגונית בעלת מרכז ניהול דומיננטי ולפי מדיניות משותפת. הם שימשו בעיקר קהילה מודיעינית מקצועית. חילוקי הדעות והמתחים האישיים והארגוניים הביאו להיעדר תפקוד של מנגנוני הניהול הקהילתיים (ור"ש כמעט לא התכנסה), אף שהיו כמה מיזמים קהילתיים, כגון בית הספר הגבוה למודיעין וּועדות משותפות שונות. מלבד היחסים האישיים העכורים, דומה ששורש המחלוקת בקהילה היה היעדר הסכמה בנוגע למהות יחסי הגומלין בין המוסד לאמ"ן. איסר הראל ראה בעצמו הממונה על קהילת המודיעין, ולעומתו דחו ראשי אמ"ן הגדרה זו, וראו באמ"ן הגורם המכווין את פעולת גופי האיסוף והמבצעים, ובכלל זה המוסד. הרכבי סבר כי אמ"ן הוא האחראי להביא מודיעין לפני הקברניטים, והוא הגוף אשר אמור להכווין את פעולת ה"רשות" שהיא גוף ביצועי ותו לו. כמו גם חיים הרצוג שהגדיר את אמ"ן כ"מעריך לאומי". : הראל 60 - קהילת המודיעין בשנות ה הלך והחל עידן חדש המתח בקהילת המודיעין גבר בראשית שנות , והגיע לשיאו סביב פרשת המדענים 60- ה הגרמנים במצרים. ההערכה כי מדענים גרמנים מסייעים למצרים בפיתוח טילים עמדה בלב מחלוקת חריפה בין גורמי המודיעין. מצד אחד המוסד, והראל בראשו, סבר כי מדובר באיום קריטי המתהווה מדרום. מצד אחר אמ"ן, ובראשו עמית, לא קיבל זאת. מלבד זאת גוריון -עמדה על הפרק גם מחלוקת מדינית. בן חידש באותן שנים את היחסים עם גרמניה. הוא לא היה מעוניין לסכן את ההתקרבות בין שתי המדינות, והצהיר כי אינו מקבל את ההערכה שלפיה קיימת סכנה ממשית מהטילים המפותחים במצרים בסיוע גרמניה. לעומתו הראל המשיך לראות בגרמניה אויב. הוא לא הסכים לשנות את הערכתו רק משום שלא תאמה את עמדתו המדינית של ראש הממשלה, והאשים את אמ"ן שהוא מתאים גוריון. לעומת זאת -את הערכתו לדרישת בן אמ"ן סבר כי אין מדובר באיום כה חמור, ובכך גוריון. עוד מרכיב במתיחות -זכה לאהדת בן הקהילתית היה טענות אמ"ן כי המוסד עוסק בעניינים שאינם ביטחון, כגון ציד נאצים או פרשת חטיפת הילד יוס'לה שוחמכר לארה"ב. בעקבות חילוקי הדעות בקשר לפרשת המדענים, נוצר סדק ביחסי האמון בין ראש הממשלה לראש המוסד. הראל התפטר גוריון מינה את מאיר עמית -מתפקידו, ובן לממלא מקום ראש המוסד, בד בבד עם הֶמשך תפקודו כראש אמ"ן. עם לכתו של הראל החל עידן חדש ביחסים בתוך הקהילה. -למרות התפטרותו של ראש המוסד, החליט בן גוריון להקים ועדה לבחינת קהילת המודיעין, משום שהטענות שעלו בשיח הביטחוני חייבו בירור, והציבו סימן שאלה לגבי מבנה הקהילה ועל תפקודה. בראש הוועדה עמדו הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין ומזכיר הממשלה זאב שרף. לפי כתב מינויה, הוועדה נדרשה לבדוק אם יש כפילויות בקהילת המודיעין, אם יש פעולות של המוסד שאינן קשורות לביטחון (בהמשך לטענות אמ"ן), אם נכון למזג את השירותים לרשות אחת, אם להכפיף את השב"כ למשרד הביטחון ואם להותיר את המחקר במשרד החוץ. בתקופת עבודתה של הוועדה התפטר גם גוריון מתפקידו כראש ממשלה ושר ביטחון -בן בעקבות "פרשת לבון", ודו"ח הוועדה הוגש למחליפו לוי אשכול. כנספח 1963 ביולי 31- ב לדו"ח צורפו עדויות ראשי הקהילה ומערכת הביטחון שניתנו לוועדה. עם העדים נמנים סגן שר הביטחון שמעון פרס, הרמטכ"ל צבי צור, סגן הרמטכ"ל יצחק רבין, ראש אמ"ן וממלא מקום ראש המוסד עמית, סגן ראש אמ"ן אהרן יריב, מנהל נתיב שאול אביגור, ראש השב"כ עמוס מנור, מנכ"ל משרד ראש הממשלה טדי קולק ומנהל מחלקת החקר במשרד החוץ אברהם קדרון. איסר הראל לא העיד בפני חברי הוועדה. הוועדה לבדיקת קהילת המודיעין: מבחן המעשה שרף, עסקו בכמה רבדים, -המלצות ועדת ידין הראשון נגע לניהול הקהילה. הוועדה המליצה, כמו אביגור, על מינוי יועץ בנושא מודיעין לראש הממשלה, והורתה על הצורך הדחוף בחידוש ובמיסוד דיוני ור"ש. הרובד השני נגע למבנה הארגוני של הקהילה. הוועדה לא קיבלה את הצעת מאיר עמית לאחד את המוסד ואת אמ"ן לשירות מודיעין מרכזי. היא נמנעה מלקבל את טענות אמ"ן כי יש צורך בהקמת שירות מודיעין נוסף שיטפל בנושאים שאינם ביטחוניים, והמליצה להוציא את השב"כ ממשרד הביטחון ולהעבירו למשרד ראש הממשלה. הרובד השלישי נגע לתפקוד הפנימי של הקהילה. כאן המליצה הוועדה על העברת היחידה המבצעית שפעלה באמ"ן למוסד. מנגד, היא ביכרה להשאיר בעינו את הביזור בתחום המחקר בקהילה בין אמ"ן למשרד החוץ, ולשמר כך מידה של ריבוי דעות וגישות במחקר. בנוגע להמלצה למנות יועץ מיוחד לראש הממשלה בנושאי המודיעין, קבעה הוועדה כך: "תפקידו של היועץ לסייע בידי הממשלה לעקוב אחר הפעולות המבוצעות והמתוכננות על ידי השירותים החשאיים השונים. היועץ ישתתף באופן קבוע בוור"ש ובפגישות ראש הממשלה עם ראשי השירותים, הוא רשאי לדרוש מידע מכל שירות, לבדוק דרכי פעולתו של כל שירות וכן לבחון הערכות המוגשות לראש הממשלה". אם כן, נראה כי שלא כאביגור, שראה בראש המוסד לביון גורם מנהל בלבד, הרחיבה ועדת שרף את סמכויותיו, וביקשה שיעסוק גם-ידין בהערכות המודיעין. המלצות הוועדה לבדיקת קהילת המודיעין במבחן המעשה שרף לא -בדו"ח ועדת אגרנט נמסר כי דו"ח ידין זכה לעיון ולדיון רציניים, כי הדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לא היה מעמיק, ונערך מבלי שחולק הדו"ח לחברי הוועדה. אולם אם נביט בשינויים בקהילת המודיעין שחלו לפי המלצות הדו"ח, שתוארו לעיל, נראה כי מרבית ההמלצות אומצו ויושמו. (ראו טבלה). "השיקולים בבסיס התכנית היו "להפסיק להתבסס על תיווך ורצון טוב שאפיינו את היחסים בין אמ"ן והמוסד עד אז, לנצל אמצעים באופן מיטבי ויעיל יותר ולבטל כפילויות רבות בין הארגונים" דוד בן גוריון
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=