28 2014 ספטמבר | 70 גיליון מודיעיון מבט לעומק המודיעין תא"ל (מיל') | עמוס גלבועבעריכת amos39@012.net.il מדור "מודיעיון" נועד לשמש במה למחשבת המודיעין ולדיסציפלינה של עשיית המודיעין בהקשרי הביטחון הלאומי על מגוון הדעות הרווחות בארץ ולפעמים גם בעולם. העשרת מרכיבים אלה ב"במה לוויכוח" תתרום ותסייע לביטחון הלאומי. ראשית קהילת המודיעין בישראל: מתחים, ועדות 1 וניצנים של שינוי רס"ן, מילא תפקידי מחקר ואיסוף באמ"ן, ובעשור האחרון פועל במכון | 2 דוד סימן־טוב לחקר המודיעין שבמל"ם העשורים הראשונים להקמתה של קהילת המודיעין בישראל נעו בין שני , לעומת הרמוניה ושיתוף 50 - קטבים: מאבקים ומשברים תכופים בשנות ה . מה עמד בלב השינוי ומה המהלכים הגדולים שנוגעים 60 - בשנות ה להתהוות גופי המודיעין באותה תקופה? ב שני העשורים הראשונים להקמתה נעה קהילת המודיעין בישראל בין שני 20- של המאה ה 50- קטבים. בשנות ה מערכת היחסים בין שני השחקנים המרכזיים בה - אגף המודיעין בצה"ל והמוסד - התאפיינה במתחים גדולים, ביחסים רעועים ועכורים ובמאבקים בלתי פוסקים. לעומת זאת, בשנות חוותה הקהילה תור זהב של יחסים 60- ה הרמוניים ושיתוף פעולה עמוק. במאמר אציג את השינוי שחל במערכת היחסים בין גופי המודיעין בראי עבודתן של שתי ועדות, שבחנו את הקהילה בתקופת הזמן הנסקרת. טענתי המרכזית היא כי חילופי גברי בצמרת ארגוני הביון ופרישתו של ראש הממשלה ושר הביטחון, גוריון אפשרו אתחול של היחסים -דוד בן והתפתחות קהילת מודיעין חיונית ומתפקדת. בשנים הנבחנות פעלו שתי ועדות לבחינת קהילת המודיעין הישראלית. את שתיהן מינה גוריון. הראשונה היתה ועדה של איש -דוד בן בן אחד - שאול אביגור, יועצו של ראש הממשלה ושר הביטחון, וזה הגיש את מסקנותיו בינואר -שרף, שבן-. השנייה היתה ועדת ידין 1957 גוריון מינה ערב פרישתו השנייה, והיא הגישה את המלצותיה ליורשו בתפקידי ראש הממשלה ושר הביטחון, לוי אשכול. דו"ח הוועדה טרם נחשף במלואו לציבור. עוד עניין מרכזי הנחשף במאמר הוא הצעתו של מאיר עמית, ששימש באותה העת ממלא מקום ראש המוסד וראש אמ"ן, לאיחוד המוסד ואמ"ן לשירות מודיעין -מרכזי. דומה שזו היתה הזדמנות ייחודית וחד פעמית לשנות את המבנה ואת התפקוד של המודיעין הישראלי, וכך להשפיע על התמודדותו עם האתגרים האסטרטגיים והאופרטיביים. : מי אחראי 50 - מודיעין בשנות ה למה? קהילת המודיעין הישראלית כללה בראשיתה את המודיעין הצבאי, את מודיעין משרד החוץ, ובכללו גופים מבצעיים ויחידות איסוף עצמאיות, את גוף המודיעין של משטרת ישראל ואת שירות הביטחון. מבנה זה, שגובש עם הקמת המדינה, כלל הבחנה בין מודיעין צבאי למודיעין מדיני, ובין פעולות בארץ ופעולות ביון מחוצה לה, אך לא הוסדרה באופן דומה חלוקת האחריות בין הגופים. בהיעדר הסדרה, התרבו החיכוכים והמחלוקות, ולפיכך הוכר הצורך בחלוקת אחריות בין שירותי המודיעין ובקביעת דפוסים לשיתוף פעולה ולתיאום. גוריון הטיל על ראובן -ראש הממשלה דוד בן שילוח, איש מודיעין ותיק, שהיה "יועץ לעניינים מיוחדים" במשרד החוץ, להקים "ועדת תיאום , והיתה לוועדת 1949 עליונה". זו כוננה בשנת ראשי שירותים (ור"ש). ועדה זו היתה גוף מתאם, שנמנע מקביעת מדיניות בנושאי ניהול הקהילה, ועיקר הישגה היה בקביעת כללים ברורים לריסון התחרות בין השירותים ולעדכון הדדי. גוריון להקים - הציע שילוח לבן 1949 בסוף מוסד מרכזי לענייני מודיעין, שיהיה כפוף לראש שנה 40 למלחמה םירופיכה םוי תמחלמל הנש 40 םירופיכה םוי תמחלמל הנש 40
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=