1 תשרי תשע״ה | 70 גיליון 2014 , תשרי תשע“ה, ספטמבר 70 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין כך כמעט יצאנו למלחמה נגד סוריה | 12 הסיפור שמאחורי סיכול ניסיון הפיגוע 1986 במטוס אל על בלונדון בשנת המרגל העבריין: מיתוס ושברו | 18 איך נוצר הקישור בין התנהגות פלילית למודיעין ועד כמה השניים הולכים יד-ביד על ההיסטוריה רקוויאם לדרום | 7 504 המפוארת של יחידה זירת הקרב הכי מקום לדאגה | 10 חמה - תקיפות הסייבר המאורגנות ועוד כתבות ומדורים | 4 מַשַׁק כנפי הטעות בשער: פסל בדמותו של נגיב מחפוז בקהיר. סיפור אלגורי שפרסם הסופר המצרי סייע לזהות את המצוקה במצרים בתקופתו של נאצר עצות זהב 3 מנסיונו של חוקר מודיעין 35
2 2014 ספטמבר | 70 גיליון אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילה | המרכז למורשת המודיעין Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center - I.I.C.C מאז ראשית התגבשות היישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל מאז ערב הקמת המדינה ועד היום, עמדו אנשי חמ"ן, המוסד, “נתיב" והשב"כ בחזית העשייה הביטחונית וחירפו נפשם; לוחמים עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וגופי קהילת 1983 בשנת המודיעין להקים מרכז הנצחה לחללי קהילת המודיעין ומרכז להנחלת מורשת המודיעין המל"ם. - הן להנצחה והן כמרכז תיעוד חינוכי, מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין משמש האתר שנועד להנחיל את מורשת המודיעין לכל בית ישראל ובעיקר לדור הצעיר הגדל במדינת ישראל. מלבד אתר הזיכרון לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב, האתר פועל להנחיל תרחישים של מבצעי מודיעין; להפיק סרטי תעודה ומורשת; לנהל מרכז מידע למודיעין ולטרור; לקיים מפגשים ודיונים בנושאי המזרח התיכון והמודיעין; ולהפעיל ספרייה ותצוגות בנושאי מודיעין. המל"ם פועל כעמותה רשומה, ופעילים בה ותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, שפועלים בהתנדבות בהנהלת העמותה ובוועדות השונות כוועד הפועל, ההנצחה, המימון, התכנים, הביקורת, הקרנות וכתב העת “מבט מל"ם“. מקים המל"ם, הנשיא והיו"ר הראשון - אלוף מאיר עמית ז"ל 2012-2005 יו"ר המל"ם בשנים -אפרים הלוי הנהלת העמותה יו"ר -צבי שטאובר מנכ"ל - דודו צור סמנכ"ל תפעול ומנהל אתר ההנצחה- חנן מזור מזכירת המל"ם -רקפת פאר אחראי תפעול -אבי טל חברי הוועד הפועל של המל"ם: רחל אמיד, עודד ברכוז, יהודה ברק (בלכר), איתן גלזר, עודד חביב, בני מיכלסון, רפי מלכא, רות מצרי בן עמי, ראובן מרחב, צילה נוימן, יגאל סימון, יצחק שד"ר, אהרון שרף, אלי גרינברג, חגי מן, סטלה שדות, עדה שחם גילן. ראשי ועדות המל"ם קרנות ההנצחה - שמעון אביבי נציגות המשפחות השכולות להנהלה המצומצמת - לאה בר וסטלה שדות פעילות חברים - זלמן (ז'מקה) גנדלר כספים -יהושע (שוקי) די גופר מורשת ותכנים - אמנון סופרין הנצחה - אריה (לייבו) ליבנה ביקורת -אשר דקל פעילות וגיוס חברים- יובל חלמיש מכרזים- יהודה פרידמן השקעות- עמרם אהרוני בעלי תפקידים יועץ משפטי - עו"ד יהודה טוניק רואה חשבון - שמעון גרינברג גזבר - ברוך מזור מנהל מרכז המידע למודיעין ולטרור ע"ש אלוף מאיר עמית- ראובן ארליך ראש המכון לחקר מודיעין ומדיניות- רון כתרי עורכת אגרת האינטרנט "רואים מל"ם" -יוכי ארליך עמותת המל"ם מערכת "מבט מל"ם" רון כתריהעורך הראשי: אפי מלצרהעורך: מיטל שטדלרסגנית העורך: שמעון אביבי, יוכי ארליך, יוכי וינטרויב, רפי קיטרוןעורכי המשנה: www.zeeveldar.co.il זאב אלדרהעורך הגרפי והמבצע: א' אבנר, יוסף ארגמן, אמנון בירן, יהודה ברק, עמוס גלבוע, מישל דגן בינט, יואב חברי המערכת: דייגי, גדעון מיטשניק, בני מיכלסון, חגי מן, דוד נוימן, אהוד רמות, סטלה שדות, נעם שפירא כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב העת הם על דעת הכותבים בלבד כתב העת "מבט מל"ם" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של מל"ם ובאחריותו אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת של המו"ל -שימוש מסוג כלשהו בחומר הכלול בידיעון זה 2014 , תשרי תשע“ה, ספטמבר 70 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין אתר ההנצחה המרכז למורשת המודיעין 03-5497731 , פקס 03-5497019 טל' | 4713402 רמת השרון 3555 ת"ד mlm@intelligence.org.il :דואר אלקטרוני www.intelligence.org.il :אתר אינטרנט תא"ל (מיל') ד"ר צבי שטאובר | דבר היו"ר על -במרחב שלנו ניכר "מזרח תיכון חדש", במובן הרע של המושג. דומה שאנחנו עדים לשני כיווני אסטרטגיים מנוגדים. מצד אחד, זינוק בתקשורת ובגישה למקורות מידע, קפיצה קדימה במחקר המדעי על כל תחומיו, בטכנולוגיה ובמובנים מסוימים גם ברווחת הפרט ובהגנה על זכויותיו. ומצד שני, מלחמות דת, שפרצו בעוצמה שלא היינו עדים לה עידנים, קיצוניות דתית, התפרקות מדינות ועוד. כמעריכי מודיעין ייחסנו תמיד חשיבות עליונה לרווחה כלכלית של הפרט ושל המדינה כאינטרס העליון של האזרחים. נראה שטעינו כשלא ייחסנו חשיבות הולמת להלכי הרוח בקרב הצעירים, ולכוחה של הדת כבסיס להזדהות וכמניע לשינויים היסטוריים בחברות מסוימות. חלק לא קטן מחברי המל"ם השקיע את מיטב שנות השירות הציבורי בהתמודדות עם קונספציות ומונחים שנעלמו כלא היו. איפה הימים הטובים של "החזית המזרחית" ו"הפיתה הסורית"? היום שחור הוא לא שחור ולבן הוא לא לבן. הדבר הקבוע היחידי באזורנו בשנים האחרונות, הם תנועה ושינוי, ועדיין לא ברור איזה מבנה חדש ייווצר ואיפה נהיה. בחודשים האחרונים עלתה דאע"ש למקום הראשון ברשימה העולמית של "אויבי העם", תוך שהיא קעידה. ומי יודע מי עוד ממתין? -דוחקת הצידה את ג'בהת אל נוסרה, הארגון המקומי הקשור לאל דבר אחד ברור: אין פה אף צמחוני. בשאר אסד, עד כה מוקצה מחמת מיאוס, פתאום נראה אחרת. הכל שאלה של אלטרנטיבות. השלום עם ירדן והשותפות האסטרטגית עמה מחזיקים מעמד, וכך גם עם מצרים, שהיחסים מולה סיסי לשלטון. בכלל, ההתפתחות במרחב פתחה פתח לישראל למיצוי-קיבלו תפנית לטובה מאז עלה א מפגשי אינטרסים עם מדינות וקבוצות שונות. נחמד לעסוק בבעיות של אחרים, אבל אל לנו לשכוח: בעיות היסוד שלנו, מבית ומחוץ, לא נעלמו. משא ומתן המעצמות מול איראן מקרטע והמצב באזור וביחסי המערב עם רוסיה מפחית מיכולת הלחץ עליה. גם בסוגיה הפלסטינית הכל מוכר וידוע. חווינו עוד סיבוב נגד חמאס, יקר מקודמיו במונחי אבדות בנפש. יש תקווה, ולא יותר מכך, שאולי המכה שספג הארגון תביא לרגיעה ארוכה יותר. ככל שניתן לשפוט, מעולם לא עמד לרשות הדרג האופרטיבי והטקטי מודיעין מלא, איכותי ורלבנטי כפי שעמד לרשות הלוחמים במבצע "צוק איתן". כדי להגיע לכך, נדרשו, במיוחד מאמ"ן ומהשב"כ, שינויים משמעותיים ולא פשוטים בתפיסת ההפעלה. נכון, התעורר דיון ציבורי סביב שאלת המנהרות - מה בכל הקשור להבנת 1973 - ידעו, מי ומתי ומה עשו, ולי הוא מזכיר קצת את בעיית ה"סאגרים" מ המשמעויות והטמעת המידע אצל הצרכנים. שנה לסיומו של "מבצע משה". נוקיר כאן את 30 ולענייני המל"ם הישירים. השנה ציין מפגש החברים יהדות אתיופיה ואת כל אלה שהיו מעורבים בהבאתם ובקליטתם: הסוכנות היהודית, צה"ל ובמיוחד "המוסד" ואנשיו. הפעילות להצלת קהילה, ובכללה דאגה וטיפול בפזורה היהודית במצוקה, היא המייחדת, בין השאר, את קהילת המודיעין הישראלית מכל קהילת מודיעין אחרת בעולם. כמעט בכל התחומים: העברנו הילוך בפעילות המל"םבשנה האחרונה מספר המבקרים במל"ם – בני נוער ואורחים – גדל דרמטית. תודות במיוחד לאמנון ולמתנדבות ולכל המסייעים בידן. " בראשות יוכי ארליך, סינמה בלשהקמנו שני פורומים חדשים שתורמים רבות לפעילותינו השוטפת: " " בראשות אמנון סופרין, בשיתוף "ישראל דיפנס". בימת מודיעיןו" בראשות יובל חלמיש, שיצא גם מתחומי המל"ם. מועדון "חבצלת"גיוונו והרחבנו את , בהובלת אריה לבנת (לייבו).מערכת הנצחה חדשהאנחנו בעיצומה של הכנסת ", בראשות רובקה ארליך, מרכז מאיר עמית למודיעין ולטרורכולנו יכולים להיות גאים בפעילות " -המקבע את עצמו כגורם וסוקר אמין שמשחרים לפתחו. המרכז עמד בחזית המאבק נגד מסע הדה לגיטימציה לישראל שגבר בעקבות "צוק איתן", זכה לכיסוי חריג בתקשורת העולמית ולהרבה תודות מהרשויות בישראל. המכון לחקר מודיעין גולת הכותרת של פעילותנו השנה, אם אפשר לומר כך, היתה הקמתו של " ", בראשו עומד תא"ל (מיל') רוני כתרי, איש חמ"ן, דובר צה"ל לשעבר, מנהלו הכללי של ומדיניות עת זה. המכון יחקור, יפרסם ויארגן - שנים ועורך כתב 17 בית הספר הריאלי העברי בחיפה במשך ימי עיון בדגש על תרומת המודיעין לגיבוש מדיניות – "מודיעין" במובן הרחב של המילה. לטווח ארוך, אם נפעל נכון, ישנו מכוני המחקר את פני המל"ם ויבטיחו את קיומו לשנים ארוכות. תודה לעמוס גלבוע על סיוע בנושא זה כבאחרים. רוב העבודה במל"ם מתבצעת ע"י מתנדבים עם סגל קבוע מצומצם ומסור. זו הזדמנות להודות תבורכו! למתנדבי המל"ם ולראשי וחברי הוועדות, שמשקיעים מזמנם וניסיונם. בשנה הבעל"ט ימשיך המל"ם לפעול בשלושה צירים, הקשורים זה בזה ועליהם הוא נסמך: .הנצחה ופעילות עם המשפחות הרחבת הפעילות בנושא המורשת, במיוחד עכשיו, כשענקי הקהילה יורדים מן הבמה. הרחבת הפעילות של המכון לחקר מודיעין ומדיניות וביסוסו. בנוסף, נידרש להשקיע תשומת לב מיוחדת בשני תחומים: האחד - להמשיך ולנסות לאתר תורם להקמת מוזיאון שכותרתו "שלח את עמי", שיספר על פעילות קהילת המודיעין, בעיקר המוסד, בהבאת יהודים מאזורי מצוקה. השני - טיפול בתשתיות המזדקנות של המל"ם והערכות לקראת פינוי מחנות צה"ל מן המרחב. ולבסוף: לאחרונה עלה לכותרות ולדיון ציבורי מה שנקרא "מכתב הסרבנות" של מילואימניקים אני בטוח שאני מבטא את דעת רובכם, באומרי שהמל"ם מתנגד החלטית לכל תופעה של .8200 - ב סרבנות ושל ניצול השירות הצבאי לקידום מטרות והשקפות פוליטיות. תודה לצוות הקבוע של המל"ם - למנכ"ל דודו ולצוותו חנן, אבי ורקפת. איחוליי לכולכם לשנה טובה! ד"ר צבי שטאובר יו"ר המל"ם 15/9/14 תמצית הדברים שנישאו בפתיחת כנס החברים השנתי,
3 תשרי תשע״ה | 70 גיליון 38 | מדורים מיומנו של קמ"ן אריה מורג (צ'אצ') | תושייה, קפה שחור ומעט מזל |14 בולי מודיעין שמעון אביבי | בול פגיעה |16 הסיפור שלי שלום גרין | סיפורו של סיכום |23 דני אשר | החוברת שחשפה את התוכנית הסורית |37 אריאל רוניס | זוכרים את אנשי צד"ל |40 איש מודיעין הנחה וריאיין רון כתרי | האיש שהכיר לנו את הצבא הסובייטי |24 המשפחה | חיבור משמיים |39 עמוס גלבוע | מודיעיון ראשית קהילת המודיעין בישראל: מתחים, ועדות וניצנים של שינוי |28 טוב- דוד סימן | אלברט סודאי | עצות זהב 3 |35 לזכרם יצחק חופי |13 מייק הררי |22 שאול ניסים, עמוס ינאי, ישראל בר יהודה, יאיר (ג'רי) ביברמן |38 במה אורי טאובר | מורשת החמור |45 מנהרת הזמן גדעון מיטשניק |46 כתב חידה ותשבץ יואב דייגי | מי היה האיש שהיה |47 שמעון אביבי | 70 תשבץ מודיעין |48 רון כתרי | משק כנפי הטעות |40 יגאל סימון | רקוויאם לדרום |77 כפיר ישראל | מקום לדאגה |10 באדיבות אתר השב"כ | כך כמעט יצאנו למלחמה נגד סוריה |12 קובי | המרגל העבריין: מיתוס ושברו |18 רפי קיטרון | מצרים העתיקה: בתחבולות תעשה לך מלחמה |42 | כתבות תא"ל (מיל') רון כתרי | דבר העורך הראשי נפרדים אנו בצער משתי דמויות רבות משמעות, שהיו בשעתן בולטות בקהילת המודיעין בכלל וב"מוסד" בפרט – מהאלוף (מיל') יצחק (חקה) ופעיל המל"ם; וממייק 1983-1974 חופי, שהיה ראש המוסד בשנים הררי, מהנועזים שבלוחמי המוסד. מטבע הדברים, רב הנסתר על הגלוי בפעילותם, אך אין ספק שתרומתם לביטחון מדינת ישראל היתה רבת ערך ונכון להוקירה. בכנס החברים השנתי שנערך לאחרונה, נשא יו"ר המל"ם דברים לזכרו של חקה והקהל כיבד זכרו בקימה. אנו מביאים כאן גם דברי הספד שנשא ראש המוסד תמיר פרדו על קברו של חקה. לקראת פרסום המסמך הראשון של המכון לחקר מודיעין ומדיניות, אנו משוחחים כאן עם החוקר והסופר אבירם ברקאי, ששיחותיו עם ראש אמ"ן , האלוף אלי זעירא, נכללות בו. ברקאי משתף אותנו בדחף שיש בו 1973- ב להעמיק בחקר בקורות מלחמת יום הכיפורים, ובנסיבות שבהן בחר זעירא שנים אחרי המלחמה ההיא. 41 לפתוח ליבו בפניו ולשתפו במחשבותיו, יגאל סימון לוקח אותנו לפגישה היסטורית עם מרחב דרום המיתולוגי של , ומביא עמו ניחוחות של פעם. שמעון אביבי שלנו פותח צוהר 504 יחידה להשתקפות עולם המודיעין בבולאות, במאמר ראשון בסדרה. הסייבר הופך להיות זירת פעילות מרתקת, מגוונת ואף מלחמתית. נראה כי נצטרך להסתגל מחשבתית לצירופו של ממד נוסף לשדות הקרב, נוסף לאוויר, לים וליבשה המוכרים. כפיר ישראל מאפשר לנו הצצה לנבכי המסתורין הקיברנטי. הכירו נא את דודיק כרמון ז"ל, מי שהיה ממקימי המכללה לפיקוד ומטה, ראש מחלקת המחקר באמ"ן וסגן ראש אמ"ן. חייו נקטעו בגיל צעיר, עת ). עוד במדורנו "איש מודיעין" הפעם: 1969 כיהן כנספח צה"ל בוושינגטון ( וחתן הפרס 8200 על ששון יצחקי (יצחייק) ז"ל, מאושיות היסוד של יחידה לביטחון ישראל. במדור הקבוע "מודיעיון" שבעריכת עמוס גלבוע, מנתח בהרחבה חוקר ארגוניים שנוצרו -טוב את מרקם היחסים הבין-המודיעין דודי סימן . סוגיות ב"גבולות 60- וה 50- בקהילת המודיעין בראשית דרכה, בשנות ה גזרה" ותחומי סמכות ואחריות נידונות כאן בפירוט, על רקע – איך לא? - אישיים.-מאבקי כוח ושליטה בין אלברט סודאי, מוותיקי החוקרים באמ"ן (מצרים מדיני), חולק עמנו כמה עצות לחוקרי ההווה, בהן – כבר עסקנו בכך פעם ונעסוק גם בעתיד - הכשל בידע השפה הערבית. רפי קיטרון מאפשר לנו טעימה ממכמני המודיעין במצרים העתיקה וקובע כי "כל פרעון – קמ"ן". והפעם: גם במה לשירים פרי עטו של אורי טאובר, לשעבר איש המערכת המבצעית של המוסד, העוסקים בחמורים. לא מצאנו מקום בגיליון זה לעסוק בשני העשורים שחלפו מאז נחתם הסכם השלום עם ממלכת ירדן. נשלים את החסר ונפתחו בעתיד. לכל קוראי כתב העת ברכת שנה טובה, שנה של בריאות שלמה, נחת וסיפוק. ברכת תודה מיוחדת לחברי המערכת המסורים שלנו קריאה מהנה לכם רון כתרי חברי המרכז למורשת המודיעין [מל"ם] מברכים את ראמ"ן הנכנס, האלוף הרצי הלוי, מוקירים פועלו של ראמ"ן היוצא, האלוף אביב כוכבי ומאחלים הצלחה רבה לשניהם!!!
4 2014 ספטמבר | 70 גיליון כיצד הגעת לעסוק בספרות מלחמה? "ספרות המלחמה 'נפלה עליי' באקראי. במהלך כל שנותיי הבוגרות פסעתי בשני נתיבים שהלכו יחד: כל מה שקשור בטיילות, בעיקר בג'יפים, פנו אליי חבר נאמני 2006 ובביטחון. בשנת , ואמרו לי 'שמע, בוא תכתוב לנו 188 חטיבה ' שאלתי 188 ספר'. שאלתי 'על מה?' אמרו לי 'על 'למה?', אמרו לי 'מכיוון שזה סיפור שאף פעם לא סופר ומאוד חשוב לנו שיסופר'. תמהתי: 'איך לא סופר?' התעקשו - 'לא סופר'. הלכתי בכוכב יאיר, מקום מגוריי, ובדקתי עם חברים טובים. אמרתי: 'חבר'ה, אני שואל אתכם שאלה קצרה ותענו לי מהר, בלי לחשוב. יום שבת, , פרוץ מלחמת 13:55 ,1973 באוקטובר 6 יום הכיפורים. איזה כוחות ברמת הגולן מקדמים את פני הצבא הסורי?' עשרה אנשים, בלי .'7 למצמץ, אמרו לי 'חטיבה אז הבנתי... חזרתי, אמרתי 'לוקח' והיתר היסטוריה. בראש השנה תש"ע, , יצא לאור הספר 2009 . לא תיארתי על בלימה לעצמי שיש כאן הרבה מעבר לספר, אבל נכנס לי לגוף "חיידק טורף" – ומהפנייה אליי ועד צאת הספר מצאתי את עצמי נדחק פנימה לתוך העולם הזה שנקרא מלחמת יום הכיפורים. התחלתי להוציא סיורים ולהעביר הרצאות בעקבות הספר, והמשכתי עוד ועוד לחפש חומרים. במהלך ההרצאות, היו שואלים אותי 'מה עם חיל האוויר?' אמרתי 'לא יודע מה עם חיל האוויר', ועם ה'לא יודע' הספר השני שלי, 2013 הזה, נוצר באוגוסט אני עובד כעת על מלחמת של"ג, בשם שמיים. . אני 'בפנים' 500 על סיפורה של חטיבת שריון מתוך בחירה ואוהב מאוד את מה שקרה לי. אז אני התלבטתי על העניין עם עצמי, והאמת שיש לי שלוש תשובות - שלושה קודקודים שבונים את הפירמידה של המחקר הצבאי והביקורת הצבאית. הדבר הראשון, בתור ילד לא אהבתי פאזלים, אבל גיליתי שבתור מבוגר, זה שבא מישהו וזורק לי אלף חתיכות על הרצפה ואומר לי 'בוא נראה אותך מחבר את זה' - הרי זה הופך למחקר, בסופו של דבר. זה לקחת מאות סיפורים, חלקם סותרים זה את זה, חלקם לא מסתדרים עם כלום, ומכולם ביחד - בשילוב הקלטות, וידאו, מסמכים - להרכיב תמונה הכי מלאה, כוללת וקרובה לאמת. כאן צריך להיזהר, כשחוקר אומר 'הגעתי לאמת' יש לי כבר סימן שאלה. הכי קרוב לאמת שאפשר. גיליתי שאני אוהב את זה. קודקוד שני היה, שגיליתי אהבה ישנה שלי: אני מאוד אוהב לקחת את החומרים היבשים האלה, ולפזר עליהם סוג של תבלינים ולבנות אותם נכון ובסופו של דבר, להפוך את החומר היבש הזה לסיפור מרגש. הקודקוד השלישי, שגיליתי שקיבלתי זכות - אני יכול לעשות 'תיקון' לאנשים, כאלה שמגיע להם. לדוגמה, בן שכונה שלי, שגדל יחד איתי, חזר מהמלחמה. ידענו כולם שהוא בסוג של הלם קרב, של טראומה, לא ידענו למה. הוא תפקד, אבל לא רצה לדבר על המלחמה, והבחור היה . ראיינתי אותו לספר 188 אחד מהלוחמים של והבנתי מאיפה נובעת המצוקה שלו. היה קטן וספציפי שהוא אכזב את קטע עצמו, הרגיש שלא עמד בציפיות שלו מעצמו ובטח לא באלה של אבא שלו, שהיה בכיר מאוד בצנחנים. הבנתי מאיפה נובעת הבעייה, ותוך כדי תחקור אני אומר לו 'עצור רגע, שמת לב מה תיארת לי כרגע?' והוא אומר 'מה?', ועניתי: 'במהלך ! שעות החלפת שישה טנקים 24 אתה מבין שלמיטב הכרתי, שיפוטי והבנתי אין אף מפקד טנק במלחמת שעות 24- יום הכיפורים שהחליף ב ראיין: רון כתרי ), שפיקד על מחלקת טנקים במלחמת יום ´ אבירם ברקאי, מ"פ שריון (מיל הכיפורים, נשאב בדרך מקרה אל חקר אחת הטראומות הגדולות שידעה החברה הישראלית - מלחמת יום הכיפורים. חיפושו העיקש אחר התמונה שעות עם ראש אמ"ן דאז, אלי 20 הכוללת הוביל אותו לסדרת שיחות בת . הדברים יראו אור בחוברת 1973 - זעירא, ששב והודה כי אכן טעה אי אז ב שיפרסם המכון לחקר מודיעין ומדיניות, שבמל"ם באוקטובר משק כנפי הטעות אלי זעירא. "הספקנות אינה נמנית עם תכונותיו"
5 תשרי תשע״ה | 70 גיליון שישה טנקים והמשיך להילחם! כבר בטנק השני יכולת להתפנות ולמצוא תירוצים'. אז ראיתי חיוך גדול על הפנים שלו, וזהו. הוא עוד לא הבין לאן זה הולך, ואז יצא הספר. לקחתי את הסיפור הזה, ושמתי עליו זרקור, זה סיפור שמחנכים עליו. אשתו כתבה לי מכתב: 'אין מספיק מילים להודות שנים, הבאת לי הביתה בעל 36 לך, על כך שאחרי חדש, ואבא חדש לילדים'. זה בדיוק הדוגמה שמסבירה, שאני יכול לעשות תיקונים לאנשים - לקחת חומר, אפילו בלתי פתיר, לבנות את הפאזל ולהגיש את זה בצורה שאנשים יכולים לקרוא. לכן רואה את עצמי בתוך המחקר והביקורת הצבאית מכאן ועד שאני אתחיל לגמגם. בצורה הכי אובייקטיבית שאני יכול להעיד על עצמי, היום היכולת המחקרית שלי טובה מאוד. זו עבודה מאוד סיזיפית". מנקודת ההתחלה ועד לנקודת הסיום שנה אנחנו חורקים שיניים, את החצץ 40 הזה שקוראים לו מחדל יום הכיפורים, במדינת ישראל ובמודיעין. למה אתה עוסק בזה עכשיו שוב? מרגע שנכנסתי פנימה, לא יכולתי להרפות. למה " בכלל אנשים עוסקים במלחמת יום הכיפורים? אנחנו מנסים לטפל, באיזשהו מקום להבין, הרבה פעמים כשמבינים זה גם סוג של טיפול. האירוע הזה היה טראומתי יותר מכל אירוע אחר בגלל שני גורמים עיקריים: נקודת ההתחלה ונקודת הסיום. נקודת ההתחלה, שכתבו עליה מיליון מילים, הייתה שאנו עם יהיר וזחוח, שברור ששום דבר לא יקרה לו, שאף אחד לא יעז. אחרי המפלה הניצחת של המצרים, הסורים והירדנים, מי יעז לבוא אליו? ואנחנו הרי גיבורים! כמו שאמר אריק שרון, 'אין יעד צבאי או אזרחי במזרח התיכון, כולל לוב, שלא נוכל להגיע אליו. ואם המצרים יפתחו במלחמה, בסופו של דבר זה יהיה כרוך בחורבן מוחלט'. כולנו גדלנו לתוך זה, אנחנו הכי בריונים ואף אחד לא יעלה עלינו. ההתנשאות היא מטורפת. 13:55 שהיתה לנו עד ימי לחימה, כמעט 18 ואחר כך המחיר: בחלוף הרוגים. 550- הרוגים, ביום הראשון יותר מ 2300 היו יותר הרוגים, אבל שם 1949-1947- נכון שב ימי לחימה! מהנתונים 18 זה נמשך שנה וחצי, כאן האלה מבינים את הטראומה... את השינוי. מה זה עשה. לכן, בשמונה השנים האחרונות ניסיתי להבין מה היה למעשה, אם ניתן להצביע על מרכז הכשל. מי גרם לכך כשל ההפתעה.אני ממקד ואומר שנופתע? שלא נהיה מוכנים יותר? אין לי ספק שזה המודיעין שגרם לזה, ובגלל זה יש בני דור שלנו שעד היום בבתי משוגעים, לא מתפקדים לגמרי עם החברה, חלקם לחלוטין לא מתפקד ואחרים מתפקדים חלקית. שלא נדבר על שורות הקברים הארוכות בבתי העלמין. כששואלים 'איך? מה? למה? כמה?' קודם כל רוצים להבין את המודיעין: איך הופתענו? ואם יהיה לי זמן אני ארצה גם לבחון יום אחד את הסוגיות הפיקודיות. למה לא הכינו את הכוחות כמו שצריך? למה לא פרסו את הכוחות? למה לא ציידו אותם כמו שצריך? כי בסופו של דבר מלחמת יום הכיפורים, בניגוד לששת הימים, היתה מלחמתם של חיילים מג"ד. אין לי שום ספק שהייתה -עד רמת מ"פ כאן רשימת כשלים ענקית". טמנת מלכודת? "אני לא טמנתי מלכודת לאלי זעירא". אז מדוע בחר זעירא, ראש אמ"ן דאז, לפתוח מולך את סיפורו ולשכב על שולחן הניתוחים הנוקב והאכזר שלך? "אני מניח שבשל מספר סיבות. הראשונה, הכנתי את עצמי טוב. ידעתי שזעירא עלול, בדקה הראשונה, להגיד 'אני לא רוצה לדבר' ולסגור לי את הטלפון. הייתי מוכן מקצועית לקראת הפגישה. קראתי את הספר שלו, את המהדורה הראשונה וגם השנייה, כדי לראות מהו השינוי. עברתי על כל הראיונות שלו בטלוויזיה, ביוטיוב, כל מה שיכולתי לשים יד שאלי זעירא הופיע בו אי עמודי העדות שלו בוועדת 650 פעם. קראתי את אגרנט, שורה שורה, שוב ושוב. זעירא מעריך אנשי מקצוע, הוא לא סובל חרטטנים. כמו שאמר אריק שרון, 'אין יעד צבאי או אזרחי במזרח התיכון, כולל לוב, שלא נוכל להגיע אליו. ואם המצרים יפתחו במלחמה, בסופו של דבר זה יהיה כרוך בחורבן מוחלט'. כולנו גדלנו לתוך זה, אנחנו הכי בריונים ואף אחד לא יעלה עלינו ובגלל זה יש בני דור שלנו שעד היום בבתי משוגעים, לא מתפקדים לגמרי עם החברה, חלקם לחלוטין לא מתפקד ואחרים מתפקדים חלקית. שלא נדבר על שורות הקברים הארוכות בבתי העלמין. כששואלים 'איך? מה? למה? כמה?' קודם כל רוצים להבין את המודיעין: איך הופתענו? אבירם ברקאי במלחמת יום הכיפורים
6 2014 ספטמבר | 70 גיליון זעירא הסתקרן, כי בא מישהו שאמר מלכתחילה 'אני לא כתב חדשות שלך, ממש לא'. אני חוקר, אדם שהיה במלחמה, ואני סקרן מאוד גדול והסקרנות שלי היתה לדעת, אולי טעינו? אולי כל השנים אנחנו מורחים אותך בזפת? אמרתי לו, 'קראתי עכשיו את הספר של עמוס גלבוע , ומתברר שם שהקונספציה התחילה מר מודיעין בתקופת אהרל'ה יריב. זה מסקרן אותי'. אמר זעירא, "בוא אליי הביתה, אני רוצה להתרשם ממך". שלחתי לו לפני כן את שני הספרים שלי, הוא קרא את הספרים, שבשניהם הוא 'חוטף', והוא אמר 'מאוד התרשמתי מהספרים שלך'. הוא לא אמר 'איך העזת לכתוב עליי?' הוא דיבר ודיבר, ואני עניתי 'אתה יודע מה? אני לא יודע אם ייצא לי מזה משהו טוב, אבל אני רוצה לשבת לדבר איתך'". "קיבעון אינו מאפשר לצאת מחוץ לקופסה" השעות האלה? 20 איך אתה מסכם את למדת את "פרקי אבות" זעירא, מה למדת ממנו? מה הוא מחדש? "הייתי אומר, שאלי זעירא אמר 'ועדת אגרנט דבקה בכך שמצאה אותי אשם כראש המודיעין, אני אשם והפיטורים שלי היו נכונים'. הוא אמר דבר כזה! באף מקום לא ראיתי את זה. עם זאת, יש לו טענות: למה הוועדה לא מיצתה את הדין עם משה דיין ואחרים בדרג המדיני? לאורך כל הראיון רואים שזעירא היה בשל להודות בטעויות שלו. חלק מהדברים קשים לו מאוד. לאף אחד לא נעים להודות בטעויות, אז הוא מנסה להוריד דברים מהכתפיים שלו. אבל ברגע שהוא נדחק לפינה וידע שאי אפשר לצאת ממנה, והוא הבין שמי שנמצא מולו זה מישהו שבאמת בקי ונצמד לעובדות, אז הוא אמר 'נכון, הייתי צריך לעשות אחרת. טעיתי'. איך הוא היה אומר תמיד? 'אני אחראי על המודיעין, אם הוא והוא עשו טעויות, אני אחראי על זה'. אבל ללכת נקודה נקודה, כמו בראיון הזה, ולהודות בהרבה מאוד דברים - זה תהליך שהוא נדחק בו באמת לפינות ולא יכול היה לצאת מהן". עסקת כל כך הרבה בזעירא, בהכנה, בלימוד הדימוי ובניית התבנית, 'קלסתרון זעירא'. שעות שיחה, ואחרי שהוא מחדש 20 אחרי ואומר מה שהוא אומר, מהי בעיניך התובנה הכי חשובה שעולה מההרפתקה הזאת? "אולי שתיים. הראשונה, שאסור לנו בשום פנים ואופן לשקוט על השמרים ולנוח על זרי הדפנה. כמו שהמורה שלי לביולוגיה בכיתה ז' היתה אומרת לנו: 'אל תפסיקו להיות סקרנים ולחקור'. והתובנה הכי גדולה, איך בן אדם כל כך טוב, ערכי ומיומן, כל כך מקצועי, מוכשר, אנליטי – יכול להיכשל? בגלל שלמרות הכל, גם הוא היה יציר של שיטה, ושיטה זה קיבעון, וקיבעון אינו מאפשר לצאת מחוץ לקופסה. אנשים הכי טובים, צריכים לשאול את עצמם שוב ושוב 'ומה אם?', לבדוק כל הזמן! כשהילדים שלי באים אליי היום, אני אומר להם: 'חבר'ה, תבדקו עכשיו הפוך, אל תהיו רגועים לשנייה אחת'. ובאיזשהו מקום, כמו שעמוס גלבוע אמר, זעירא אוכל את הלב כי לא שאל 'מה אם?'. זעירא אמר לכולם שהצבא המצרי 'נמצא עם חמש דיביזיות לאורך התעלה'. נכון שכל התוכניות מראות שאין לו כוונה לעבור לצד השני כל עוד לא יצליח להגיע למעברים, אבל 'מה אם?' מה אם הוא יחליט לא ללכת למעברים? יכול או לא יכול? יכול! מעכשיו לעכשיו! האם אנחנו ערוכים לזה? זה לא היה. גם האנשים הכי- הכי בעולם, כמו זעירא, שבאמת היה משכמו ומעלה, גם הם נופלים לקיבעון, למחשבה סטטית, ואינם שואלים מספיק שאלות. במודיעין צריך להיות לא שקט. ודבר שני, אני אצטט את אהרון לברן, שחזר על זה הרבה פעמים: 'זעירא הוא טיפוס של קומנדר, לבן. קצין מודיעין זה -מפקד. ומפקד זה שחור בעיקר 'אפור'. זעירא כנראה היה האיש המאוד נכון בכלל התכונות שלו, אבל אולי לא בשביל להיות קצין המודיעין הראשי של צה"ל, בטח לא בתקופות האלה. נדרשה ספקנות, שאינה מהתכונות של זעירא". את התוכן המלא של השיחות עם האלוף המכון לחקר [דימ'] זעירא תמצאו במסמך שיצא לאור שבמל"ם,מודיעין ומדיניות בימים אלה. לקבלת המסמך פנו נא ל: mlm@intelligence.org.il ipsiisrael@gmail.com אבירם ברקאי כיום זעירא אמר לכולם שהצבא המצרי 'נמצא עם חמש דיביזיות לאורך התעלה'. נכון שכל התוכניות מראות שאין לו כוונה לעבור לצד השני כל עוד לא יצליח להגיע למעברים, אבל 'מה אם?' מה אם הוא יחליט לא ללכת למעברים? יכול או לא יכול? יכול! מעכשיו לעכשיו! האם אנחנו ערוכים לזה? זה לא היה. גם האנשים הכי-הכי בעולם, כמו זעירא, שבאמת היה משכמו ומעלה, גם הם נופלים לקיבעון המכון לחקר מודיעין ומדיניות במרכז למורשת המודיעין [מל"ם] מבקש להסתייע במתנדבים, וותיקי הקהילה, לעבודה במכון. שקד ארזיליצירת קשר ובירור התאמה וציפיות, צרו נא קשר עם 050-5827772 :' טל ipsiisrael@gmail.com דוא"ל:
7 תשרי תשע״ה | 70 גיליון ב באשקלון התקיים 2014 ביוני 20 תאריך כנס של יוצאי מרחב דרום של יחידה לדורותיו. הכנס, שנערך ביוזמת 504 ", זכה לנוכחות מרשימה של 10 עמותת "מודיעין המוקדמות 50- יוצאי המרחב, החל משנות ה ועד לקציני היחידה הסדירה 20 של המאה הששירתו במרחב עד לפירוקו. למרחב דרום היסטוריה ארוכה ומפוארת, כמו גם הישגים מודיעיניים נכבדים במלחמות ישראל ובתקופות שביניהן. בסיס דרום (לימים - מרחב) , והיה הגדול 1949 הוקם עם ייסוד היחידה בשנת בבסיסי היחידה הן מבחינת מצבת כוח האדם והן מבחינת הטריטוריה שהייתה באחריותו. זירות הפעולה והיעדים עליהם הופקד המרחב היו סיני ומצרים,דרום ירדן והערבה, רצועת עזה, הר חברון ואיזור החוף הסעודי לחופי מפרץ אילת. פריסה נרחבת זו חייבה השקעת מאמצים אדירים להשגת מודיעין ממקורות אנוש (יומינט). קשת המקורות המגוונת והצבעונית כללה, בין השאר, בדואים לשבטיהם בסיני ודרום ירדן, תושבי הערים והכפרים בהר חברון, פלאחים ועירוניים תושבי מצרים ורצועת עזה, כמו גם קצינים וחיילים בצבאות מצרים וירדן (הצע"י). היקף המשימות הפרוס על פני שטחים נרחבים חייב את הקתמ"ים (קצינים לתפקידים ,60- וה 50- מיוחדים, כפי שנקראו בשנות ה ולימים - קצ"אים, קציני איסוף) לעבודה מאומצת יומם וליל, ולגמיאת מרחקים אין קץ. משפחות הקצינים והנגדים אמנם התגוררו סמוך לבסיסי המרחב, בבאר שבע ובאילת, אך עומס העבודה איפשר ביקורי משפחה קצרים, לרוב באישון ליל. מגורי המשפחות בסמוך יצרו תלכיד איתן וקשרים הנמשכים מזה שנות דור. רוב העבודה התבסס על חוצי גבול, רובם מקורות מודיעין וחלקם שליחים ואנשי קשר לאותם מקורות שנבצר מהם להגיע לשטחנו. לפיכך, הפעילות השוטפת חייבה תיאום הדוק עם כוחות צה"ל באזורי הגבול, כדי להבטיח תנועה בטוחה של הקצינים המפעילים ומלוויהם, כמו גם של המקורות חוצי הגבול. עד מבצע קדש: מתמקדים בביטחון שוטף ובפדאיון , התמקדה 1956- , עד מבצע קדש ב 50- בשנות ה הפעילות בנושאי היערכות ופעילות צבא מצרים והצע"י. זאת תוך שימת דגש ועל נושאי הביטחון השוטף, שהתבטאו באותה תקופה בעיקר במבצעי יחידות הפדאיון מרצועת עזה, מן הערבה ומהר חברון. פעילות זו הגיעה לשיאה במבצע חיסולו של ביכבאשי (סא"ל) מצטפא חאפט', שפיקד על חוליות הפדאיון מטעם צבא מצרים ואף שימש קמ"ן הרצועה. החיסול בוצע באמצעות סוכן כפול, שהופעל ביודעין ככזה. באותו יום חוסל גם הנספח הצבאי המצרי ברבת עמון, שהיה אחראי להפעלת הפדאיון מירדן בתיאום עם חאפט'. המבצע בוצע על ידי בסיס ירושלים של היחידה. מבצעים אלו הביאו לשיתוק פעולות הפדאיון, שרצחו ללא הבחנה אזרחים ישראלים בדרום ובמרכז הארץ וזרעו פחד ואימה עד כדי הגבלות תנועה ונסיעה בשיירות מאובטחות, בעיקר בלילות באזורי פעילותם,כולל כביש תל אביב-באר שבע. פעולה נוספת בתחום הביטחון השוטף הביאה לחיסול האחראי לפיגוע באוטובוס אגד במעלה נוסעים 11 , שבו נהרגו 1954 עקרבים במרס .ונפצעו רבים. מבצע זה בוצע בידי חוליה מבצעית עד כה קוימה פעילות היחידה מבסיס ד' (לימים מרחב דרום), שישב בבאר שבע. לשעבר 504 אל"ם (מיל'), ממ"ר דרום ומפקד יחידה | יגאל סימון היסטוריה מפוארת והישגים מודיעיניים 504 למרחב דרום של יחידה לא מבוטלים במלחמות ישראל ובתקופות שבתווך. סיפורם של מקורות אנוש צבעוניים ומגוונים, משימות התרעה, מבצעי פגיעה בפדאיון ואפילו חיסולים רקוויאם לדרום קשת המקורות המגוונת והצבעונית כללה, בין השאר, בדואים לשבטיהם בסיני ובדרום ירדן, תושבי הערים והכפרים בהר חברון, פלאחים ועירוניים תושבי מצרים ורצועת עזה, כמו גם קצינים וחיילים בצבאות מצרים וירדן (הצע"י) קציני מרחב דרום בכנס המרחב. מימין לשמאל עומדים: יגאל סימון, משה לוי, שי לחמן, נתן רום, איש לא מוכר, דני דנון, גדי זהר ואסא ירקוני. יושבים מימין לשמאל; ארז לבנון, משה וידן ושלמה דהאן
8 2014 ספטמבר | 70 גיליון שינויים בהיערכות ובפעילות הצע"י והמשמר הלאומי הירדני (המה"ל), כמו גם התגברות פעילות החבלה וההברחות בגזרת הערבה, הביאו להחלטה להקים בסיס משנה באילת, כך שיתאפשר כיסוי טוב יותר הן בגזרת ירדן והן בדרום סיני. פריסה זו התקיימה עד מלחמת ששת הימים. סימן דרך נוסף היה בפתיחת מבצע קדש, כשקצין הבסיס צדוק אופיר ז"ל צנח עם גדוד הצנחנים במעבר המתלה וזכה לכינוי החקש"ב (חוקר השבויים) הראשון. מכאן ואילך צוותו הקת"מים לעוצבות צה"ל במבצעי הביטחון השוטף ובמלחמות ישראל, וזכו להערכה רבה על תרומתם במהלך הקרב. בין מבצע קדש למלחמת ששת הימים: דחיפה ליומינט בעידן שבין מבצע קדש למלחמת ששת הימים, תחום היומינט קיבל דחיפה משמעותית בהקצאת כוח אדם ואמצעים. התוצאה: פריסה נרחבת של סוכנים מדווחים וסוכנים מתריעים, שמוקמו על צירי התנועה העיקריים בסיני. חלקם צוייד במכשירי אלחוט לשידור מהיר ובמצלמות. עד מלחמת ששת הימים גם היה .50- משנות ה בבסיס דרום שובך להפעלת יוני דואר, ששימשו לתקשורת עם הסייענים בנגב ולעתים ניתנו לסוכנים כדי שיוכלו לבשר על הגעתם ליעדיהם בביטחה. אכן, התקדמנו מעידן היונים לעידן בניית והפעלת מכשירי אלחוט לשידור מהיר ואמצעי תקשורת לצילום משוכללים במושגי הימים ההם, פרי מחשבה מקורית המותאמת לתנאי השטח ואופי המקורות. המשימות העיקריות שהוטלו על המקורות התמקדו בדיווח על היערכות ופעילות צבאות מצרים וירדן; נושאי שטח - מוצבים ומתחמים בסיני; נושאי אויר - שדות תעופה ומכ"מים; ומשימות התרעה שכללו תנועות חריגות בצירים. בנוסף המשיך הבסיס לדווח בנושאי ביטחון שוטף בסיני, בהר חברון ובערבה. ריבוי המשימות הביא לגיוס מסיבי של סוכנים בכל הרמות. בתקופה זו התהדק הקשר בין קציני הבסיס לבין מודיעין פיקוד דרום וגורמי המחקר באמ"ן ובזרועות האוויר והים. לעתים מזומנות נכחו נציגיהם בתחקור המקורות לשם מיצוי מיטבי של הפוטנציאל המודיעיני. תקופה זו התבטאה גם באפיון צרכים לפיתוח של אמצעי תקשורת מאובטחים ומהירים, של מצלמות ארוכות טווח המותאמות להפעלה על ידי סוכנים בדואים ועוד. האמצעים פותחו תוך תיאום ומגעים הדוקים עם היחידה הטכנית של אמ"ן. הושקעו לילות כימים בתנועה באזורי הגבול עם אבטחה הנראית כיום כמגוחכת. בל יישכח האירוע המצער , שבו נרצח סגן חבקוק כהן ז"ל 1951- ב כשנתקל במארב מחבלים באזור חצבה. לסיכום התקופה ראוי לצטט מדברי ראש אמ"ן האלוף אהרל'ה יריב, שציין במכתב הערכה לאחר ביקור אחד מני רבים במרחב דרום: "לאנשי דרום שיודעים להפיק מבדואים – זהב". בסיכומי אמ"ן וצה"ל למלחמת ששת הימים נאמר כי צה"ל לא הופתע בקרבות בסיני בהיות התמונה המודיעינית ברורה ומפורטת הן בנושאי ההיערכות, השטח, בסיסי חיל האוויר המצרי, מערכות המכ"מ, הנשק והציוד ועוד. ראוי לצטט מדברי ראש אמ"ן האלוף אהרל'ה יריב, שציין במכתב הערכה לאחר ביקור אחד מני רבים במרחב דרום: "לאנשי דרום שיודעים להפיק מבדואים - זהב". בסיכומי אמ"ן וצה"ל למלחמת ששת הימים נאמר כי צה"ל לא הופתע בקרבות בסיני בהיות התמונה המודיעינית ברורה ומפורטת אחרי ששת הימים: היערכות חדשה במרחב בתום מלחמת ששת הימים ונוכח שליטת צה"ל במרחבי סיני, נדרשה היערכות חדשה במרחב. בתקופה זו הפך המרחב ל"אימפריה" ובסיסיו עריש, -התקדמו תוך כדי תנועה ומוקמו באל באבו רודס, בקנטרה ובחברון. פריסה נרחבת זו פתחה בפני המרחב אופקים חדשים, חלון ופריצה ליעדים נוספים, תוך ניצול המאתרים החדשים שנפתחו בפנינו, כיסוי טוב יותר באזורים שמעבר לתעלת סואץ, כמו גם ניצול מאתר הגדה המערבית להפעלה ולגיוס מקורות בירדן, במצרים, בסוריה ובלבנון. התאפשרה גם חדירה לגורמי הפח"ע, שהלכו והתחזקו בימים שבין ששת הימים למלחמת יום הכיפורים. בהמשך פעל הבסיס נמרצות בכיסוי פעולות הקומנדו המצרי לעבר סיני, ואף לכד חוליית קומנדו מצרי שחדרה לדרום סיני למטרת איסוף . החוליה נלכדה לאחר 1967 מודיעין באוגוסט קבלת דיווח ממקורותינו כשקציני בסיס אבו רודס מצטרפים למרדף. מדיניות "הגשרים הפתוחים" אפשרה שיגור סוכנים, גייסים ושליחים דרך הגדה לירדן וממנה לשאר ארצות היעד. כך חלה הקלה משמעותית במעברי הגבול, והתבטל הצורך להתמודד עם חציית גבולות בחשאי. מדיניות זו אפשרה שיגור אנשים מרצועת עזה ומהגדה, אך לא את תושבי סיני, זולת חריגים. האתגר היה לאפשר תנועה ומעבר ישיר מסיני למצרים בשני הכיוונים. הואיל ואוכלוסיית הבדואים בסיני נשענה בעיקר על מצרים - באספקת מזון, במוצרי צריכה, בחפצי בית ובשאר טובין - הניתוק בין מבצעים אלו הביאו לשיתוק פעולות הפדאיון, שרצחו ללא הבחנה אזרחים ישראלים בדרום ובמרכז הארץ וזרעו פחד ואימה עד כדי הגבלות תנועה ונסיעה בשיירות מאובטחות, בעיקר בלילות באזורי פעילותם, כולל כביש תל אביב-באר שבע נָה דוקטור). בתמונה: גדי זוהר, שלמה דהאן וזאב עשת·ּ, פירוק עור הכבש על ידי נאצר (כו 1965 . באהלי קידר
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=