כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין 2009 , תשרי תש"ע, ספטמבר 54 גיליון דמות לחיקוי צופן בספרים מודיעין כחול מדים, ומודיעין ללא מדים "הלשון האדומה" שקדמה למלחמת ששת הימים לוחם - דבר ערבית נפרדים ממאיר עמית לאמית באיראן ה הא המודיעין והמהפ שנה בעקבות הבחירות לנשיאות באיראן 30 פרספקטיבה של התפתחות האיסוף הגלוי על איראן והדילמות המודיעיניות הנלוות אורי לוברני - איש הסוד, העצה והמעש במלאות שלושים "חולם ולוחם, מנהיג ומפקד" 2009-1921 "חבה לו מדינת ישראל חוב גדול לאין שיעור" אלוף מאיר עמית ז"ל
קוראים יקרים, גיליון זה מובא לדפוס לאחר ששני אישים יקרים וחשובים לקהילת המודיעין הלכו לעולמם בשבועות האחרונים: אברהם אחיטוב - לשעבר ראש השב"כ, ומאיר עמית - לשעבר ראש אמ"ן וראש המוסד. יהי זכרם ברוך. למאיר עמית ז"ל שמורה בלבנו פינה חמה במיוחד עוד מאז הונחה אבן הפינה של המל"מ. הליווי האבהי, התומך והמחזק מצדו במשך השנים בכל המובנים, היה יוצא דופן. לנו במערכת ביטאון המל"מ זכורה ההתעניינות האישית הצמודה של מאיר עד לגיליון האחרון. תמיד דאג להגיב, להעיר, לברך ולעודד. אישיותו הסמכותית תחסר לרבים מאתנו, ואת זכרו נדע לטפח גם בכלי התקשורת של המל"מ (הביטאון ואתר האיטרנט). בגיליון זה אנו מקדישים לזכרם של מאיר ואברהם ז"ל את הדברים שנישאו .)8-4 ' בהלוויותיהם (עמ הנושא המרכזי והחשוב של גיליון זה הוא הנושא האיראני, במלאות שנה למהפכה. קיימנו ערב עיון מעמיק, שהנחה (וכתב) רוני 30 כהן, בהשתתפות בכירים בקהילה שעסקו שנים בתחום זה. משתתפי הפאנל שותפים להערכה שכאז גם היום מתרחשים באיראן תהליכים בעלי משמעות, אך הם חלוקים בדעתם על השפעתם המיידית על הישרדות המשטר האיראני. את הריאיון המרכזי ("דברים שרואים משם") ערכנו, יוכי ארליך ואני, עם איש המדינה והמודיעין הוותיק אורי לוברני. בהחלט שווה .)19-16 ' קריאה (עמ אנו משתדלים לתת מקום בביטאון גם לנעשה בקהילת המודיעין היום, ולא להסתפק רק בעבר. חיל מודיעין השדה, הארגון הצעיר ם, והוא נקרא מעתה ביותר בקהילת המודיעין, משנה צורה וש חיל האיסוף הקרבי. לא מדובר בשינוי קוסמטי - המשמעות הרחבה היא שכל מערכת המודיעין בשדה ובמטה תהיה באחריות חיל המודיעין. שינוי זה תומך גם במאמץ המודיעיני, שיתמקד בעתיד הקרוב במעקב אחר הנושא האיראני, בהתמודדות עם הטרור ומניעתו, וכמובן בשמירה על 'ראש פתוח' לזיהוי מגמות חיוביות בסוריה וברשות הפלסטינית על שתי גזרותיה. בגיליוננו הבא נכתוב גם על כך. תחום מודיעיני הפעיל מאוד בחיי המדינה הוא המודיעין של משטרת ישראל. מבחינות רבות הוא דומה למודיעין הנאסף במערכות אחרות, ובכל זאת הוא מתייחד בהוכחות החותכות שהוא נזקק תחום להן כדי להעמיד לדין פושעים ועבריינים. טפח מהעשייה ב נחשף בריאיון נדיר של תנ"צ מני יצחקי, ראש חטיבת המודיעין .)21-20 ' במשטרת ישראל (עמ קוראים יקרים, דעתכם חשובה לנו. נשמח אם תשתפו אותנו בהערות לתכנים המתפרסמים, ובכל רעיון מעניין אחר. שנה טובה לכולנו, תש"ע (תהא שנת עשייה) שלכם אפרים לפיד העורך הראשי Lapide3@gmail.com משולחן העורך הראשי מאז ראשית התגבשות היישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל מאז ערב הקמת המדינה ועד היום, עמדו אנשי חמ"ן, 'המוסד', שב"כ ו'נתיב' בחזית העשייה הביטחונית וחירפו גופם ונפשם; לוחמים עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת 1983 בשנת המודיעין, המשפחות השכולות וגופי קהילת המודיעין, להקים מרכז הנצחה לחללי קהילת המודיעין ומרכז להנחלת מורשת המודיעין - המל"מ. מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין משמש האתר הן להנצחה והן כמרכז תיעוד חינוכי, שנועד להנחיל את מורשת המודיעין לכל בית ישראל ובעיקר לדור הצעיר הגדל במדינת ישראל. מלבד אתר הזיכרון לנופלים ו'מרכז נתונים ממוחשב', האתר פועל להנחיל תרחישים של מבצעי מודיעין; להפיק סרטי תעודה ומורשת; לנהל מרכז מידע למודיעין ולטרור; לקיים מפגשים ודיונים בנושאי המזרח התיכון והמודיעין; להפעיל ספרייה ותצוגות בנושאי מודיעין. המל"מ פועל כעמותה רשומה, ופעילים בה ותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, שפועלים בהתנדבות בהנהלת העמותה ובוועדות השונות כוועד הפועל, ההנצחה, המימון, התכנים, הביקורת, הקרנות וביטאון "מבט מל"מ". המרכז למורשת המודיעין - אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילה אפרים לפיד העורך הראשי: אפי מלצר העורך: יוכי ארליך ונאווה ליבמן עורכות המשנה: עופר שטל העורך הגרפי והמבצע: ענת ריינר העורכת הלשונית: יהודה ברק, ניצה אלינוב, חברי המערכת: יואב דייגי, יוכי וינטרויב, סא"ל גדעון מיטשניק, יעקב (יענקלה) מן, דוד נוימן, אהוד רמות, נעם שפירא מערכת ביטאון המל"מ כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב העת הם על דעת הכותבים בלבד I.I.C.C - Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center כתבות תוכן 4 נפרדים ממאיר עמית במלאות שלושים ישיבת אבל מיוחדת של הוועד המנהל של המל"מ "חולם ולוחם, מנהיג ומפקד" הספד ראש אמ"ן אלוף עמוס ידלין "חבה לו מדינת ישראל חוב גדול לאין שיעור" דברי ראש המוסד אלוף (מיל') מאיר דגן בטקס האשכבה 2009-1921 אלוף מאיר עמית ז"ל קורות חיים 4 4 6 7 דמות לחיקוי לזכרו של אברהם אחיטוב 8 צופן בספרים משאלתו של יהודי הולנדי וירושה ל'מוסד' 9 אבנר א המודיעין והמהפכה האסלאמית באיראן שנה - רב-שיח 30 פרספקטיבה של רוני כהן בעקבות הבחירות לנשיאות באיראן דוד מנשרי התפתחות האיסוף הגלוי על איראן והדילמות המודיעיניות הנלוות מיכאל סגל אורי לוברני - איש הסוד, העצה והמעש יוכי ארליך ואפרים לפיד - "דברים שרואים משם" 10 10 14 15 16 20 מודיעין כחול מדים, ומודיעין ללא מדים שיחה עם ראש חט' המודיעין במשטרת ישראל, תנ"צ מני יצחקי ראיינו: אפרים לפיד פקד ענת בשן ורב 22 "הלשון האדומה" שקדמה למלחמת ששת הימים 1967 - עיקריה של תכנית ההונאה הישראלית ב עמירה שחר 42 לוחם - דבר ערבית לוחמי חי“"ר מכלל צה“"ל לומדים ערבית מדוברת בקורס תשאול קרבי יותם קניספל
דבר היו"ר בשלהי שנת תשס"ט חתם מאיר עמית, מקימו של המל"מ ונשיאו, את מסכת חייו. מהימים שקדמו מילא 61־ למדינה ועד לשנתה ה מאיר תפקיד מרכזי במנהיגות הביטחונית, המדינית והכלכלית של ישראל. באמצע היובל האחרון לחייו הקים וביסס את המרכז למורשת המודיעין - אתר ההנצחה הממלכתי של קהילת המודיעין. ליווינו אותו למנוחתו האחרונה בצער עמוק ובתחושת גאווה אמיתית וכנה. יחד עם משפחתו של מאיר ועם ידידיו ומוקירי זכרו נעצב בקרוב את הדרך הראויה לנצור את זכרו ואת מורשתו. שני ערוצי פעולה עיקריים עמדו במוקד העשייה שלנו מאז הבחירות למוסדות הארגון. זמן רב ומאמצים רבים מושקעים בגיבוש תכניות התוכן שלנו, ונבחנים מיזמים חדשים שתכליתם להעשיר את סדר היום של החברים מצד אחד, ולעודד חברים חדשים להצטרף לשורותינו מצד אחר. מימוש חלק מכוונות אלה מותנה בהבטחת מימון הולם, ועל כן גוברת תשומת הלב לגיוס המשאבים, שהוא ערוץ פעולה נוסף. שדרוג חוג ידידי המל"מ (חיד"ה) בהובלת המנכ"ל דודו צור ובסיועה בכישרון רב ובהתנדבות של ניצה אלינוב הוא מהסימנים הבולטים של החודשים האחרונים. בה בעת הצלחנו לחזק את הבסיס הפיננסי של המרכז לטרור, שממשיך לעשות שליחות של הסברה חיונית ומוצלחת למען המדינה. בסוף שנת העבודה צפוי שתסתיים העבודה על המיצג האור־קולי המשופר, שנעשתה במלואה בזכות תורם נדיב. נפעל גם מעבר לים לגייס אמצעים נוספים לכלל צרכינו ולמימון מפעלים נוספים. אני מאמין כי בהגיע גיליון זה לידיכם התאטרון הפתוח והמורחב כבר יעמוד לרשותנו, ונשוב לארח בו את האירועים המרכזיים של המל"מ, כמו גם מעמדים רבים של קהילת המודיעין. בסמוך לגמר פרויקט גדול זה ניגש בדחיפות לבניית השטח שמתחת לטריבונה המערבית המוגדלת של התאטרון, כשלב נוסף בפיתוח חצר האתר כולה. חשוב להדגיש שכל פעילותנו נעשית ואף תימשך ללא צבירת גירעון וללא נטילת הלוואות כלשהן, וזאת בבקרה מחמירה וצמודה. כך נמשכו כל הפעולות המיוחדות למשפחות השכולות, ובכוונתנו גם לחנוך חניון מיוחד שישמש למפגשים משפחתיים. מתן מענה הולם למאוויים ולרצונות של המשפחות הוא נדבך חשוב בפעילות המל"מ, וראוי להדגיש כי בתוך שלל העשייה שתיארתי עד כה, איננו שוכחים, ולו לרגע, כי המרכז משמש אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילה. כל הפעילויות וכל התכניות של המל"מ מיועדות להפיץ את מורשת הקהילה בכלל ואת מורשת הנופלים בפרט, ועל הייעוד המשולב הזה נמשיך לשמור. זו הזדמנות נכונה להביע בשם כל החברים תודה והערכה לצוות המל"מ, לדודו צור, ליהודה פרידמן, לנטע זיו-אב, לאבי טל, לאנשי מרכז המידע בראשות ד"ר ארליך ולכל המשרתים באתר. תודתנו לכל המתנדבים המפיקים את ביטאון המל"מ, הצובר הערכה ויוקרה מגיליון לגיליון, לאפרים לפיד, ליוכי ארליך, ליענקלה מן, וכן לאפי מלצר ולכל המערכת המורחבת. ולסיום, ברכה נוספת ומיוחדת שלוחה לכל המתנדבים הרבים העושים שעות ארוכות במל"מ, הן בעבודת הוועדות והן בארגון אירועים כאלה ואחרים. בפרוס עלינו שנת תש"ע נאחל לכל החברים ולבני המשפחות שנה של הצלחה ובריאות טובה. שלכם אפרים הלוי יו"ר המל"מ 47143 רמת השרון 3555 ת"ד אתר ההנצחה המרכז למורשת המודיעין 03-5497731 , פקס 03-5497019 טל mlm@intelligence.org.il • www.intelligence.org.il ביטאון מל"מ יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של מל"מ ובאחריותו שימוש מסוג כלשהו בחומר הכלול בידיעון זה - אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת של המו"ל הנהלת העמותה - מקים המל"מ, היו"ר הראשון והנשיאאלוף מאיר עמית ז"ל - יו"ראפרים הלוי - מנכ"לדודו צור - מנהל אתר ההנצחהיהודה פרידמן - מזכירת המל"מנטע זיו-אב - אחראי תפעולאבי טל ראשי ועדות המל"מ - ראש ועדת קרנות ההנצחהשמעון אביבי - ראש ועדת כספיםיעקב ארטל - נציגות המשפחות השכולות להנהלה המצומצמתלאה בר וסטלה שדות - ראש ועדת פעילות חבריםמקה) גנדלר זלמן (ז - מ"מ ראש ועדת כספיםשוקי די גופר - ראש ועדת פיתוח משאביםבלומברג שייקה דליות - ראש ועדת מורשתגדי זהר - ראש ועדת הנצחהאריה לייבו ליבנה - עורך ראשי ביטאון "מבט מל"מ"אפרים לפיד - ראש ועדת ביקורת יוסף צרויה ראש ועדת מכרזים בעלי תפקידים - יועץ משפטיעו"ד יהודה טוניק - רואה חשבוןשמעון גרינברג גזברברוך מזור - - מנהל 'מרכז המידע למודיעין ולטרור'ראובן ארליך עמותת המל"מ מדורים יומן מל"מ 43 היסטוריה בתמונות - נפרדים ממאיר עמית יענקלה מן 24 מכתבים למערכת 39 בעריכת עמוס גלבועמודיעיון יוסי בן ארי - מתומך למוביל יואב דייגי - חשיפת צה"ל בתקשורת 26 31 כתב חידה יואב דייגי - מי היה האיש שהיה 48 כל הכבוד יוכי וינטרויב 38 מהנעשה בקהילה 39 יוסי הראל (המבורגר); ישעיהו וייסיד; דניאל פרפרי; לזכרם פנחס (פיטר) שאנן 36 שירותי מודיעין בעולם - סרי-לנקה נעם שפירא 35 העניינים דמות לחיקוי צופן בספרים מודיעין כחול מדים, ומודיעין ללא מדים "הלשון האדומה" שקדמה למלחמת ששת הימים לוחם - דבר ערבית נפרדים ממאיר עמית שנה בעקבות הבחירות לנשיאות באיראן 30 פרספקטיבה של התפתחות האיסוף הגלוי על איראן והדילמות המודיעיניות הנלוות אורי לוברני - איש הסוד, העצה והמעש במלאת שלושים "חולם ולוחם, מנהיג ומפקד" 2009-1921 "חבה לו מדינת ישראל חוב גדול לאין שיעור" אלוף מאיר עמית ז"ל בשער: צעירים מפגינים בחוצות 1979 טהרן, המהפכה האסלאמית ן וספר i מודיעי עמוס גלבוע - "דגלים מעל הגטו" מאת משה ארנס " מאת איזבלה גינור Foxbats over Dimona מתי מייזל - " וגדעון רמז אפרים לפיד - "חיים הרצוג", עורך ארנון למפרום "לשבור את הקונספציה" מאת דני אשר - תרגום לאנגלית 40 40 41 41
4 נשיא המדינה, שרים וח"כים, משפחת עמית, יונה, ניצה, ענת ואילת, הנכדים והנינים, מפקדי צה"ל בסדיר ובמילואים, עמיתיי, אנשי קהילת .המודיעין, מכובדיי כולם אנו נפרדים היום מדמות הרואית, מהאבות המייסדים של מדינת ישראל, של צה"ל ושל קהילת המודיעין. אלוף מאיר עמית, שמשחר נעוריו ועד יומו האחרון פעל במסירות אין־ קץ לִתקומת ישראל, לעצמאותה, לביטחונה ולשגשוגה. מאיר עמית החל את דרכו בשורות הנוטרים ו'ההגנה'. לימים - ולאחר שורת תפקידי פיקוד ממ"פ ועד מח"ט "גולני" - היה לאלוף בצה"ל. ראש אג"ם, מפקד פיקוד הדרום והמרכז, ראש אגף המודיעין וראש 'המוסד'. עם סיום שירותו הרשמי במערכת הביטחון, שייה היה המפקד למנהיג, המשיך בַּע ציבורית ומדינית והיה לשר בממשלות ישראל, וכמו בדרכו הביטחונית, מימש את חזונו גם בעשייה האזרחית. זכור לי במיוחד אירוע שהתרחש שנים. במצעד 40־ לפני מעט יותר מ ישבתי ליד 60־ צה"ל בשלהי שנות ה סבי, דוד הכהן ז"ל, יו"ר ועדת חוץ וביטחון דאז. סבא הצביע על איש לבוש אזרחי, גְבה קומה ונשוא פנים ולחש באוזני: "זהו מאיר עמית, איש משכמו ומעלה, הוא שתכנן וניהל את מבצע סיני, הוא האחראי ישירות להשגת המודיעין שאִפשר את הניצחון במלחמת ששת הימים, הוא שעיצב מחדש את 'המוסד', ואם לא היה נפצע קשה בתאונת צניחה, היה מאיר עמית בוודאות רמטכ"ל צה"ל". בתפקידיו כראש אמ"ן וכְראש 'המוסד', תרם מאיר עמית תרומה מכרעת לעיצוב דמותה של קהילת המודיעין והביטחון בישראל, תרומה שאת חלקה עדיין לא ניתן לחשוף גם בימים אלה. עם זאת, מותר לומר שהקהילה כולה ואגף המודיעין בִּפרט יזכרו לעד את חזונו, אשר הביא את קהילת המודיעין הישראלית אל קדמת העשייה המודיעינית, הטכנולוגית והמבצעית. נזכור תמיד את חלקו בפיתוח יכולות במלאות שלושים לפטירתו של מקים המל"מ ונשיאו, אלוף באוגוסט 16־ מאיר עמית, ערך הוועד המנהל של המל"מ ב מושב אבל מיוחד בהשתתפות ראשי קהילת המודיעין בעבר, נציגי המשפחות השכולות, בני משפחה, יד ימינו המסורה אורה, ואורחים נוספים. דברים לזכרו נשאו אפרים הלוי יו"ר המל"מ, שלמה גזית לשעבר ראש אמ"ן, שמוליק גורן מ'המוסד', עמוס גלבוע מאמ"ן, נחמן טל מהשב"כ, זלמן (ז'מקה) גנדלר מאמ"ן וראובן ארליך מאמ"ן. בשם המשפחות השכולות נשא דברים ד"ר מרזוק. הדוברים הדגישו בין השאר את דמותו הייחודית של מאיר כלוחם ב'הגנה' ואחר כך בצה"ל, את התמורה המשמעותית שחולל באמ"ן וב'מוסד' כאיש מקצוע, בקיאותו בפרטים ומחויבותו לעקרונות כמו יסודיות ונטילת אחריות, היותו יזם ומנהל של מערכות עסקיות וכלכליות, וכן את ראייתו לטווח הארוך, שבאה לידי ביטוי בקידום פרויקט החלל הישראלי ובפיתוח תעשיית ההיי־טק. חזונו של מאיר עמית התממש גם בתרומתו הייחודית להקמת המל"מ, אתר ההנצחה לחללי קהילת המודיעין ולהנחלת מורשת המודיעין לדורות הבאים. וברקע כל אלה, העלו הדוברים על נס את יחסי האנוש המעולים שטיפח, ואת ערך הרעות שהיה נר לרגלו. קטעי נגינה שמאיר אהב במיוחד נוגנו בחליל ובפסנתר. את הערב הנחה מנכ"ל המל"מ תא"ל (מיל') דודו צור. "חולם ולוחם, מנהיג ומפקד" נפרדים ממאיר עמית דמות הרואית, מהאבות המייסדים של מדינת ישראל, של צה"ל ושל קהילת המודיעין הספד ראש אמ"ן אלוף עמוס ידלין בהלוויה במלאות שלושים ישיבת אבל מיוחדת של הוועד המנהל של המל"מ במלאות שלושים לפטירתו של אלוף מאיר עמית ז"ל
5 ושיטות ייחודיות, במיקוד העשייה המודיעינית, ובעיקר את רוח הצוות והשיתוף, ההכרחיים להתמודדות עם האתגרים. נזכור את הרף האתי והמוסרי שדאג להנחיל לכל העוסקים במלאכת המודיעין. גם כיום אנו צועדים לאור החזון שרקם ושאת יסודותיו הניח. כְּשֶאנשי סיירת מטכ"ל נפרדו ממנו כמפקדם, הם העניקו לו תעודת כבוד והערכה על קבלת החלטות אמיצות, כִּבדות משקל ועל נשיאה בעול הסיכון המתבקש מהם. הם אמרו לו בשפתם ראש הפשוטה, המצוטטת בספרו : "זאת לא חוכמה לבצע פעולות בראש מסובכות מעבר לגבול, החוכמה האמיתית היא לקבל את ההחלטה ולקחת את האחריות והסיכונים הכרוכים בה". מאיר עמית בספרו ראה בכך "הגזמה עם ניצוץ של אמת". ,מכובדיי, משפחת עמית נסתלקה מאִתנו דמות מיתולוגית, חולם ולוחם, מנהיג ומפקד, צבר בכל רמ"ח איבריו, מאחרוני דור הנפילים, שבעשר אצבעותיו, בִּפסיעות רגליו, בחזונו ובאמונתו, היה ממעצבי דמותה של מדינת ישראל. מאיר עמית שירת את המדינה בנאמנות וביושר, ואהב אותה בכל מאודו. איש חזון וּמעש, שדברי ימי חייו הם סיפורה היפה של הארץ הזו. אלוף מאיר עמית היה מהראשונים שהשכילו לזהות - ואף ליישם - את הקשר ההדוק וההכרחי שבין מודיעין איכותי לעיצוב מדיניות לאומית. כידוע, עמית יצא לוושינגטון ערב מלחמת ששת הימים, וחזר משם עם ההבנה שארצות הברית מכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה. באותם ימים עגומים וּמורטי עצבים של המתנה, היה מאיר עמית מאלה שרוחם הייתה איתנה וּבטוחה, וּלהמלצתו החד־ משמעית לצאת לקרב הייתה חשיבות היסטורית. עם זאת, מאיר עמית היה גם האיש שבשוך הקרבות, ובעיצומן של חגיגות הניצחון, הביט נכוחה אל ההזדמנויות, האתגרים והסיכונים שזימנה המציאות החדשה, ועמד על הצורך לגבש מדיניות הולמת. לאחר המלחמה בלטה דמותו הערכית במאבקו העיקש להחזרתם של לוחמי המודיעין שהיו בכלא המצרי מאז "הפרשה". במעשיו אלה, הותיר את חותמו, פעם נוספת, על תוויה המוסריים של קהילת המודיעין הישראלית לשנים. לאחר שפרש משירות ביטחוני בצה"ל וב'מוסד', המשיך לתרום לחברה ולמדינה. פעם נוספת הגה את החזון ופעם נוספת הוביל להגשמתו; הודות לחזונו וּלמאמציו, הייתה ישראל למעצמה לוויינית וטכנולוגית בחזית העולמית, בשורה אחת עם מדינות גדולות ועשירות ממנה בהרבה. גם בתפקידי ניהול בכירים, וּכְשר בממשלת ישראל, לא שכח בדרכו המיוחדת לְשַמֵּר את החבורה שליוותה אותו משחר נעוריו ועד יומו האחרון. מסיבות יום העצמאות בביתו ייזכרו העיראקי שמאיר 21־ אולי יותר מהמיג היה אחראי להבאתו לישראל. הערכה רבה ומיוחדת חשים כל אנשי קהילת המודיעין בסדיר, במילואים ובדימוס, ליוזמה שהגה והוביל אלוף עמית להקמת המרכז למורשת המודיעין, או כלשונו - "אתר חי, שבו תועבר מורשת המודיעין לדורות הבאים", ואכן המורשת חיה ועוברת מדור לדור. איש גבה קומה ורב־פעלים היה מאיר עמית, אך לבו לא גבה מעולם וּשררה לא אהב. איש צנוע, אוהב אדם ואהוב על הבריות. ,אלוף מאיר עמית אני מצדיע לך בפעם האחרונה - בשם צה"ל, מפקדיו וחייליו, בשם קהילת המודיעין, אנשי הסוד והסתר - תחסר לנו מאוד. אנו מבטיחים להמשיך לפסוע בִּדרכיך, וּלְשמר את המורשת, האמונה והערכים שכה היטבת להגשים בחייך המלאים והמיוחדים. משפחה יקרה, לבנו אתכם בשעת פרידה קשה זו. מדינת ישראל הפורחת, קהילת המודיעין והישגיה העלומים, הם המצבה הראויה לזכרו של אלוף מאיר עמית.
נפרדים ממאיר עמית 6 "חבה לו מדינת ישראל חוב גדול לאין שיעור" הישגים רבים ומשמעותיים היו למאיר עמית ז"ל במהלך שירותו הארוך בצה"ל ובמהלך כהונתו כראש המוסד. היו אלה הישגים מבצעיים, מודיעיניים, מדיניים וארגוניים. מאיר עמית ז"ל היה ממניחי היסודות להפיכתו של 'המוסד' לארגון מודרני. עמית הגיע ל'מוסד' לאחר שירות מפואר וארוך ב'הגנה' ובצה"ל. הוא היה אלוף של שני פיקודים (מרכז ודרום), ראש אגף המטה ערב מבצע קדש, וראש אגף המודיעין. עמית הביא אתו ל'מוסד' את כל אוצר הידע הקרבי, הפיקודי, הארגוני והמודיעיני שצבר במהלך שנות שירותו הארוכות, והזניק את 'המוסד' לתחילתו של עידן שנה חלפו מאז סיום 40 חדש. מעל כהונתו של עמית כראש המוסד, אך גם כיום אנו נהנים מפירות היסודות שהניח ומהתפיסות שעיצב אז, .60־ בשנות ה קשת ההישגים של 'המוסד' בפיקודו של עמית הייתה רחבה ומגוונת, ועל רובם לא ניתן להרחיב ולספר. ניתן אולי רק להזכיר כמה פרשות שכבר נחשפו לציבור הרחב, כדוגמת טייס המיג העיראקי שגויס וערק לישראל , שהיה אז המטוס 21־ עם מטוס המיג הסובייטי המתקדם ביותר - מודיעין רב וקריטי שהביא 'המוסד' לקראת מלחמת ששת הימים. הקשרים החשאיים עם הארגונים הכורדיים ובכלל, פיתוח קשרים חשאיים, מדיניים ומודיעיניים, עם מספר רב מאוד של מדינות וארגונים. על כל אלו ועוד רבים, חבה לו מדינת ישראל חוב גדול לאין שיעור. חשוב לציין גם הישג נוסף, הישג משמעותי ומשפיע לא פחות, הישג במישור הערכים והנאמנות: מאיר עמית ז"ל הוא שהביא לשחרורם של שנים ארוכות 14 עצירי "הפרשה", לאחר וקשות של מאסר בכלא המצרי. אסירי "הפרשה", יהודים צעירים, ציונים, מסורים ונאמנים בכל נפשם, פעלו בשליחות המודיעין הישראלי ונאסרו עוד לפני מבצע קדש. המבצע הסתיים לו, ואחריו הסתיימה גם מלחמת ששת הימים. שתי מלחמות עברו, מדינת ישראל ניצבה שוב בפני חילופי שבויים עם מצרים, ולא עלה על דעת הנהגת המדינה לדרוש את שחרורם של עצירי "הפרשה". מאיר עמית, שהיה אז ראש המוסד, עמד בתוקף על כך שגם הם דברים שנשא ראש המוסד ) מאיר דגן בהלוויה אלוף (מיל
7 אלוף מאיר עמית שיקף לכל אורך חייו עשייה חלוצית וציונית מגוונת, החל בהגשמה אישית בהתיישבות, ר לפעילות ביטחונית אינטנסיבית, בניית תשתית עבו לקהילת המודיעין הישראלית, קידום התעשייה והכלכלה הישראלית לעבר חזית הטכנולוגיה המודרנית וענפי ההיי־טק, וכלה בתרומה אישית בזירה הפוליטית ובהשקעת מאמץ אדיר בחינוך הדורות הבאים. לחיה ולשמעון 1921־ מאיר נולד במושבה כנרת ב סלוצקי. הוא למד בבית הספר המחוזי גבעת השלושה ובגימנסיה הריאלית בלפור. בד בבד עם חברותו בקיבוץ אלונים שירת בהגנה המרחבית. בזמן היה מפקד גדוד. 1948־ הקמת צה"ל ב מונה מאיר למפקד חטיבת גולני. לאחר 1950 בשנת ) שימש ראש אג"ם במטכ"ל. בשנים 1953( מכן 1956 כיהן כאלוף פיקוד הדרום. בשנת 1955-56 תכנן וניהל את "מבצע קדש" (מלחמת סיני). בשנת מונה לאלוף פיקוד המרכז. כעבור זמן קצר 1958 נפצע קשה במהלך קורס צניחה. באוניברסיטת קולומביה M.B.A יצא ללימודי 1961־ ב לתפקיד ראש 1962־ שבניו־יורק. עם שובו מונה ב מונה לראש המוסד, ובמשך כמה 1963 אמ"ן. בשנת 1968- חודשים כיהן בשני התפקידים גם יחד. בשנים עמד בראש 'המוסד'. 1963 עם שחרורו מהשירות הביטחוני ניהל מאיר את "כור נבחר לכנסת התשיעית 1977 תעשיות". בשנת מונה לתפקיד שר 1978־ מטעם מפלגת ד"ש. ב התחבורה ושר התקשורת. ואילך מילא מאיר תפקידים ציבוריים 1982 משנת ועסקיים שונים, ובהם ייזום והקמה של פרויקט לוויין התקשורת "עמוס" וחברת "חלל", וכיהן בתפקידים נוספים ב"חברה לישראל", בצי"ם, ביכין חק"ל ועוד. מאיר הוא מקים המרכז למורשת המודיעין, היו"ר הראשון ונשיאו. הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים 2003 בשנת ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. הניח אישה, יונה לבית קלמן, שלוש בנות - ניצה, ענת ואילת, שבעה נכדים וחמישה נינים. יהי זכרו ברוך. 2009-1921 אלוף מאיר עמית ז"ל מקים המרכז למורשת המודיעין, היו"ר והנשיא הראשון, לשעבר ראש אמ"ן וראש המוסד ישוחררו, התעמת עם מנהיגי המדינה, ואף איים בהתפטרות אם גם "אנשיו" לא ייכללו בעסקת חילופי השבויים. עמית הצליח במאבקו, ועצירי "הפרשה" שוחררו. בכך, מילא עמית לא רק חוב של כבוד לפעילים יהודים נועזים, אלא גם הבהיר למדינה שלמה את חשיבות התמיכה הבלתי מתפשרת באלו הלוחמים למען המדינה בחשאי. היה זה בעיניי אחד ההישגים החשובים ביותר של מאיר עמית. אני חושב כך, ויודע שגם הוא חשב כך. אנו נפרדים היום מאדם שאת כל חייו 15 הבוגרים - החל בגיוסו ל'הגנה' בגיל בלבד - הקדיש למען מדינת ישראל ולמען עם ישראל. שנים רבות וארוכות במערכת הביטחון - ב'הגנה', בצה"ל ובראשות 'המוסד', ואחר כך בתעשייה ובזירה הפוליטית והציבורית. תרומתו הייתה משמעותית. נאמנותו, מסירותו וערכיו משמשים לנו מופת. פגשתי את מאיר עמית לפני כשלושה שבועות. פגשתי איש שיחה צלול וחד כתמיד, אשר הביע התעניינות עמוקה במתרחש בארגון. פגשתי אדם ערכי ומיוחד, אשר המדינה ועתידה לא פסקו, ולו רגע, להוות חלק בלתי נפרד מהווייתו, עולמו ונשמתו. יהי זכרו ברוך. לחברי המל"מ ובני המשפחות השכולות, הנהלת המל"מ מעוניינת בהצעת רעיונות ודרכים להנציח , מקים המל"מ והיו"ר הראשון מאיר עמית ז"לאת זכרו של שלו, ולימים נשיאו. mlm@intelligence.org.il נא שלחו הצעותיכם למל"מ באמצעות הדוא"ל: 03-5497731 : או בפקס
8 ,משפחה יקרה אברהם היה ראש השירות הראשון שלי, אולם עיקר היכרותי עמו הייתה דווקא לאחר שפרש לגמלאות. עד היום זכורים לי הכבוד, היראה וההערכה שרחשו לו אנשי השירות. עבור עובדי שירות רבים אברהם היה דמות לחיקוי במנהיגותו, בעוצמה הפנימית שהקרין, ביושרו, בצניעותו, בנחישות ובחדות המחשבה האין־סופית שלו. כל מי שהכיר את אברהם לאורך השנים לא יכול היה שלא להתרשם עמוקות מיכולת החשיבה השיטתית והחדה כתער, ומההקפדה על פרטי פרטים בכל דבר ועניין. חדות זו ליוותה אותו גם על ערש דווי, והיוותה ניגוד אדיר לגופו שהלך ונחלש וליכולת ההתקשרות עמו שהלכה ודעכה, עד שנעלמה כליל. גם ברגעים קשים אלו ניתן היה לראות בעיניים החכמות כל כך את החדות ואת החוסן הנפשי האדיר. בכל אותה תקופה קשה אברהם לא שיתף את מבקריו בקשיים שעברו עליו, והוא ניצל כל שנייה על מנת להתעדכן, להבין, לשאול, או להשיא עצה טובה. אברהם התאפיין בדיסקרטיות יוצאת דופן, כזו שאפשר רק להתקנא בה, במיוחד כאשר רואים בימים אלו את תופעת ההדלפות האין־סופיות ואת היעדר הכבוד לסודות מדינה רבים. היו סודות רבים שנצר עמו עד יומו האחרון, ואת מיעוטם חָלק עם ראשי השירות הבאים בתחילת דרכם. הייתה לי הזכות לשמוע ממנו כמה מסודות אלו, לצד כמה עצות שערכן לא יסולא בפז באשר למערכת היחסים הממלכתית והנכונה שצריכה להתקיים בין ראש השירות לדרג המדיני. עצות אלו שימשו אותי לא פעם, והן מלוות אותי עד עצם היום הזה. אברהם ייסד לא מעט מתפיסות העבודה והערכים של השירות בתחום הלחימה בטרור, שמטבע עבודתו של השירות השתיקה יפה להם. אולם יותר מכול אברהם מזוהה אצלי עם "ערך הטלת הספק", החשוב כל כך לאיש השירות בעבודתו. אברהם הנחיל את הערך הזה לרבים מאתנו, והוא נהפך ברבות הימים לאחד הערכים הבולטים והייחודיים שבין ערכי השירות. מסלול חייו של אברהם גוטפריד-אחיטוב מאז עלה מגרמניה בשנים שהנאצים הלכו והתעצמו, דרך ישיבת כפר הרא"ה, ארגון ההגנה, ה"ש"י הפנימי" ושירות הביטחון הכללי, ותרומתו שערכה לא יסולא בפז לביטחון מדינת ישראל, משייכים אותו לדור המייסדים של המדינה. יהי זכרו ברוך! בגרמניה בשם אברהם גוטפריד. 1930 אברהם אחיטוב נולד בשנת בהיותו בן חמש עלה עם משפחתו לישראל. הצטרף ל'הגנה'. 16 אברהם היה חניך בישיבת כפר הרא"ה, ובהיותו בן משם המשיך לארגון "ש"י פנימי" שהוקם בעיצומה של מלחמת העצמאות ואשר לימים נהפך ל"שירות הביטחון הכללי". באותה תקופה ברת את שם משפחתו לאחיטוב. ע . במהלך שירותו סיים תואר 1949 אחיטוב הצטרף לשב"כ בשנת ראשון ותואר שני במשפטים בהצטיינות יתרה, ומילא כמה תפקידי מפתח בארגון. מונה 1974־ שימש אברהם כראש שלוחה של 'המוסד' בחו"ל. ב 1961־ ב 31 , אז פרש לאחר 1980 לראש השב"כ ומילא תפקיד זה עד שנת שנות שירות. לאחר שפרש מן השירות, שימש אברהם בהנהלה הבכירה של בנק . אחר כך שימש דירקטור בנצב"א ובתעש. 1995 הפועלים עד שנת .79 , בגיל 2009 ביולי 15 אברהם אחיטוב נפטר ביום אברהם אחיטוב - קורות חיים דברי ההספד של ראש שירות הביטחון הכללי יובל דיסקין, בהלווייתו של אברהם אחיטוב ז"ל
9 משאלתו של יהודי הולנדי וירושה ל'מוסד' * אבנר א amlm@intelligence.org.il קוראים שיש בידיהם מידע על האיש ועל פועלו מוזמנים לשתף אותנו בדוא"ל: * זה היה בבוקר גשום וקר של חודש ינואר . בפתח השגרירות הישראלית 2008 בהאג, הולנד, ניצב עורך דין מקומי. ידו אחזה במכתב ושתי מעטפות, ולצדו שני ארגזי קרטון חומים, עמוסים בספרים, חלקם כבדים, דפיהם צהובים ומאובקים. לאחר סקירה חשדנית של אנשי הביטחון, בדיקות ובירורים, הורשה להיכנס עם הכבודה. " - כך To whom it may concern" נפתח המכתב, בן עמוד אחד בלבד, המגולל את סיפורו של משה דה־וריס, יהודי ממוצא הולנדי, מומחה לצפנים שהקדיש את כל חייו לחקר תחום הקריפטוגרפיה. משאלתו האחרונה הייתה לתרום את אוסף ספריו ל"מוסד הישראלי" למשמרת עולמים. במכתב נחשף סיפור כללי על האיש. 1922 במאי 33־ משה דה־וריס נולד ב החליט 1947 בהארלם שבהולנד. בשנת לעזוב הכול ולעלות ארצה, להתנדב למען המדינה שבדרך. בחודשים ספטמבר- עבר אימונים צבאיים 1947 אוקטובר בצרפת, באזור שמצפון לעיר מרסיי. הגיע ארצה על אנייה 1947 בדצמבר יוונית והחל להתנדב בצבא. מעבר להכשרות הרגילות והבסיסיות, התמחה בהטמנת פצצות ומלכודות בשטח אויב וכן בנטרול מוקשים. פעולות הלחימה שהשתתף בהן התרחשו באזור ירושלים וג'נין ובחזית מול המצרים באילת. בחודשים האחרונים לשירותו (סוף ) עסק בתחום ההצפנה 1948 שנת והפענוח. ידיעותיו הרבות בתחום המתמטיקה עזרו מאוד לחוקרי הקריפטוגרפיה של צה"ל אז. בפתיחת המעטפות נחשף אוסף תמונות שחור-לבן, שאותות הזמן ניכרים עליהן. בעיון בתמונות בולט די מהר מכנה משותף - אותו אדם גבוה, בהיר, עם משקפי ראייה עגולים ומדי צבא. מהכיתוב המועט שעל חלק מהתמונות .1948 מתברר שהן צולמו בחודש יולי האוסף עצמו כולל ספרים של צבאות זרים, ספרי אקדמיה ואחרים. באופן מיוחד בלטו אלבומים, הכוללים תצלומים וגזרי עיתונים מתחומי הצופן - בשפות שונות, ממדינות שונות. ציורים שונים ומשונים, גלגלים ועיגולים, טבלאות ונוסחאות - כל אלו ממלאים את הספרים ושופכים מעט אור על החידה הגדולה הנוגעת לתחום הצופן, ואולי לאותו אדם. רעייתו של משה, הני, הייתה מעורבת בפעולות התנדבות של נשים יהודיות במסגרת ויצ"ו והמגבית ההולנדית. היא והשאירה 2007 הלכה לעולמה בשנת את כל ספריו. מן המכתב עולה כי , משמע 1982 בינואר 16־ משה נפטר ב שנים בלי שתמומש 25 הספרים שכבו בקשת בעליהם. חלק מאוסף הספרים יוצב לעיון בספריית המל"מ. כתבה זו, שימור הספרים והנגשתם לקהל, הם חלקנו בקיום צוואתו של משה, שנלחם למען המדינה, ובזאת נסגר למענו מעגל. כריכה של ספר העוסק בצופן צבאי עמוד ראשון בספר העוסק בצופן 1902 דיפלומטי משנת עמוד הכולל איורים ואזכורים לצופן עברי משה דה־וריס
10 שנה, שינתה את איראן 30 המהפכה האסלאמית, שהתחוללה לפני שינוי מהותי. הפלת משטר השאה היוותה בשעתה אירוע מפתיע ומכונן שהשלכותיו חרגו בהרבה מגבולות איראן. ישראל מצאה עצמה באחת במעמד של "השטן הקטן". מאז, העמיקה מאוד התעניינות קהילת המודיעין במתרחש באיראן, הנתפסת כאיום ראשון במעלה בעיקר נוכח מאמציה להשיג נשק גרעיני. בינתיים מקווים ל"מהפכת-נגד" עממית שתביא לשינוי אופי המשטר הקיצוני ומדיניותו ה המודיעין והמהפ לאמית באיראן הא ה ש יבה של פ פר רוני כהן * המהפכה האסלאמית, שהתחוללה לפני שנה, שינתה את איראן שינוי מהותי 30 בכל ההיבטים: מהרגליו ואורחות חייו של האזרח הקטן ועד למדיניותה האזורית והבין־לאומית, וביתר שאת כלפי ישראל. הפלת משטרו השנוא של השאה - מטרה שאיחדה כמעט את כל מרכיבי החברה האיראנית והביאה בסופו של דבר לעליית משטר אסלאמי קנאי - היוותה בשעתה אירוע מפתיע ומכונן, שהשלכותיו חרגו בהרבה מגבולות איראן. ישראל, ששליחיה היו עד אז אורחים רצויים באיראן ויצרו מסכת קשרים ענפה ואינטימית עם בכירי משטר השאה, בתחום המדיני, הביטחוני והכלכלי, מצאה עצמה באחת במעמד של "השטן הקטן", שהאיבה כלפיו מצד המשטר החדש פחותה אך במעט מזו שהפגין כלפי ארצות הברית ("השטן הגדול"). מאז, העמיקה מאוד התעניינות קהילת המודיעין במתרחש באיראן, הנתפסת כאיום ראשון במעלה בעיקר נוכח מאמציה להשיג נשק גרעיני, ואחד ממוקדיה היה ונותר הזירה הפנימית המורכבת. זאת, בתקווה לא חבויה למעין מהפכת־נגד עממית, שתביא לידי שינוי אופי המשטר הקיצוני הנוכחי ומדיניותו. ציון דרך זה שנה למהפכה - מהווה במה נוחה 30 - לשיח, שכינסנו אליו כמה מהאישים ששירתו באיראן ערב המהפכה וחשו על בשרם את התגבשותו והתפרצותו של הגל המהפכני, ואשר ממשיכים גם כיום להתעניין בנעשה במדינה זו, בצד מומחים לנושא בעבר ובהווה. מטרתנו הייתה לחזור ולבחון את האירועים בפרספקטיבה של שלושה עשורים לאחור, ולנסות ללמוד על איראן של אז ולהסיק מסקנות על זו של היום. מקום מיוחד ניתן לסוגיית הפנים שהפתיעה אז ואשר מפתיעה גם כיום, כמו אירועי השבועות האחרונים בטהרן. במרכז האירועים הללו עומד גל תסיסה כנגד המשטר האסלאמי תוך קריאת תיגר על מנהיגותו ועל עצם הלגיטימיות שלו. בראייה רחבה יותר ניסינו להעלות תובנות ולקחים מפרי ניסיונם של משתתפי הדיון, הנוגעים למלאכה המורכבת של גיבוש הערכת מודיעין בענייני פנים. אתגר זה בעייתי במיוחד במדינה הטרוגנית כאיראן (ולא רק), שיש לה מסורת שלטונית ייחודית ואשר לציבור שבה יש יכולת השפעה ומעורבות (גם אם מוגבלת) בקביעת אופיו של המשטר וסדר יומו. ה - ערב המהפ יר? תובת הייתה על ה ה בקרב השליחים ששהו באיראן ערב המהפכה הייתה תחושה שהם יושבים לפתחו של הר געש שהתפרצותו ודאית, אך מועדה אינו ידוע. אירועי החודשים שקדמו להסתלקות השאה ' ולהגעתו של 79 באמצע ינואר ח'ומייני לטהרן כעבור שבועיים, וכן תוכני השיחות שקיימו השליחים עם גורמים מקומיים, היוו יותר מרמז על מה שעתיד היה להתרחש. אולם איש מהם, גם לא מקרב עמיתיהם בטהרן (ואפילו לא ח'ומייני עצמו, כדברי גייזי צפריר), לא היה יכול לצפות עד כמה מהר יתגלגלו הדברים. איציק ברזלי, שהחל את שירותו באיראן ' והמשיך לעקוב אחר 68 כבר בשנת המתרחש במדינה בתפקידיו הבאים ב'מוסד', מציין כי בראייה לאחור ח'ומייני כאיש אופוזיציה ומשנתו המבקשת להפיל את המשטר הטרידו את השאה ואנשיו כבר מסוף שנות - אם כי לא ניתן היה להעריך 60־ ה אז את משקלו הסגולי הגבוה בהנעת גלגלי המהפכה והנהגתה. חיזוק נוסף מבחינתו לתחושה שהעניינים עלולים לצאת מכלל שליטה קיבל ברזלי בביקורו wylliamc@nana.co.il *
11 ': סדרת פיגועים 77 בטהרן בראשית שנת והתנגשויות בערים הגדולות ושיחות עם בכירים מהצבא - שלא הסתירו את דעתם, כי אף שאין המשטר נתון על סף התמוטטות הרי האיזון הפנימי העדין הולך ומופר - המחישו לו היטב כי העניינים יוצאים מכלל שליטה. דרך אגב, סוגיית ח'ומייני כאיום מוחשי על המשטר, כפי שהתברר בהמשך, עלתה תדיר בשיח עם בכירים בטהרן, שהעלו את הצורך להיפטר ממנו (ברמיזה לא מוסתרת שישראל תקבל עליה את המשימה), גם סמוך מאוד למועד חזרתו לאיראן. בחצי השנה שקדמה למהפכה (החל ' - מועד הגעתם לאיראן של 78 באוגוסט גייזי צפריר ויצחק כהני), הלכו והתרבו הסימנים למה שעתיד להתרחש: לדברי גייזי, השגריר לוברני וראש השלוחה הקודם ראובן מרחב הצביעו חודשים מספר קודם לכן על קיומם של זרמי אופוזיציה המאיימים על המשטר, אך העריכו כי נפילתו לא תתרחש בתוך חמש (ולפי גרסה אחרת שלוש) השנים הבאות. כבר בימיו הראשונים בטהרן, היה גייזי עֵד לצעדי תגובה חריפים מצד המשטר - הטלת עוצר ומשטר צבאי בבירה ובאצפהאן - סימן מובהק לדעתו לכדור השלג שהחל להתגלגל. גם כהני מצא לדבריו עם הגעתו, ללא הכנה מוקדמת ובניגוד לדברי השבח ששמע על מנעמי השירות בטהרן, מדינה קורסת. הפגנות מיליונים ברחובות, מאבק בין אנשי דת לפוליטיקאים, ואנשי בזאר, שאותם סימֵן כגורם כבד משקל בפוליטיקה הפנימית, בוחשים בקלחת. מציאות זו לא נסתרה כנראה מעיני מקבלי ההחלטות בישראל. עמוס גלבוע מספר על דיון שערך (מארס ') ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל עם 77 בכירים על המצב באיראן, ובו ניתח השגריר לוברני את המתרחש בזירה הפנימית במדינה. לוברני העריך, כך זוכר גלבוע, כי משטר השאה עומד לפני סיום. עם זאת הבהיר, כי מדובר בתהליך שעשוי להימשך לא מעט שנים, אמירה שבעקבותיה הוחלט שלא לנקוט צעדים מעשיים מיידיים. ' ולנוכח ההחמרה 78 לקראת סוף שנת במצב הפנים, נדרש 'המוסד' להכין 'תכנית חירום' שתכליתה להוציא בזמן את כל הישראלים ששהו במדינה, אם וכאשר ישתנו הנסיבות. הוחלט לבקש את עזרת האיראנים במידע ובסיוע מבצעי על מנת לאפשר את ביצועה, וראש 'המוסד' דאז, יצחק חופי, נפגש לצורך כך עם ראש ה'סוואכ'. לדברי גייזי, הרעיון היה לצאת מהר מספיק כדי שלא להיפגע, אך לא מוקדם מדיי שלא לספוג הפסדים אסטרטגיים (וגם כיום הוא מצר על כך שבסופו של דבר היציאה התבצעה שבוע מאוחר מדיי, לאחר שהמהפכה כבר פרצה). מה עוד היה עשוי לגרום להערכה המקלה בסוגיה? ראשית לכול, המעורבות הכלכלית והביטחונית העמוקה של גורמים ישראליים במשק המקומי באיראן ("השקענו ושקענו", כדברי איציק ברזלי). מעורבות זו יצרה לדברי כהני, גם בדרג המדיני, תחושת הדחקה עד כדי סירוב להביט במציאות נכוחה (או אי־רצון לעשות זאת). גם העובדה שהאמריקנים, אלף מאנשיהם שהו באיראן 50־ שכ בתקופה זו, נהגו כאילו לעולם חוסן, תרמה לתחושה ששינוי הוא אפשרי אך לא בטווח הזמן המיידי. בהקשר זה, גייזי מציין שהערכות , שפורסמו בעיתונות באותה CIA ה־ עת, העניקו למשטרו של השאה שנות שלטון נוספות. 15-10 לפחות בראייה רחבה יותר מעריך ברזלי כי מחלת הסרטן של השאה ואכזבתו מחוסר הגיבוי של נשיא ארצות הברית '68 - שהה באיראן כאיש 'המוסד' משנתאיציק ברזלי במלאו סדרת תפקידים ובהם 70־ ועד אמצע שנות ה סגן ראש המוקד בטהרן. המשיך לעסוק בנושא במסגרת תפקידיו גם לאחר מכן. - כראש זירה מזרחית עמוס גלבוע (תא"ל במיל') באמ"ן-מחקר האחראי על עיראק עקַב גם אחר הנעשה באיראן. עם פרוץ המהפכה שימש כעוזר ראמ"ן להערכה. המשיך לעקוב אחר הנושא כראש מחלקת מחקר באמ"ן ובתפקידיו השונים. - בתפקידו האחרון שימש כראש רוני כהן (אל"מ במיל') זירת איראן-עיראק באמ"ן-מחקר. עוסק בתחום האיראני .80־ במגוון תפקידים מאז סוף שנות ה - סגן הנספח הצבאי לענייני יצחק כהני (אל"מ במיל') .)'78 מודיעין בטהרן (הגיע לטהרן באוגוסט - חוקר בכיר בתחום האיראני פרופסור מאיר ליטבק והפלסטיני במרכז ללימודים איראניים ובמרכז דיין באוניברסיטת תל אביב. - נחשף לנושא האיראני פעמיים: כשליח גייזי צפריר '; ובשליחות 75-'74־ 'המוסד' בכורדיסטאן העיראקית ב ' ראש השלוחה בטהרן. גם לאחר 78 השנייה, מאוגוסט שסיים את שירותו באיראן המשיך לעסוק בנושא. חיבר . שטן גדול שטן קטןאת הספר משתתפי השיח 30 האירועים לציון שנות מהפכה באיראן, ובסמוך להם המהומות האחרונות בטהרן, הם הזדמנות טובה ללמוד על הזירה הפנימית המפתיעה באיראן של אז ושל היום התחושה בקרב השליחים ששהו באיראן ערב המהפכה הייתה שהם יושבים לפתחו של הר געש שהתפרצותו ודאית, אך מועדה אינו ידוע 1972 איציק ברזלי כקצין בצבא איראן
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=