66 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר רות המואבייה – החדרת סוכנת ליעד על פי הסיפור במגילת רות יוצא איש שבט יהודה, אלימלך, יחד עם אשתו נעמי ושני בניו – מחלון וכליון לארץ מואב בגלל מצוקה כלכלית. שני הבנים נישאים שם לנשים מואביות – רות וערפה. אלימלך ושני בניו מתים עוד בטרם ילדו ילדים ונעמי מחליטה לשוב לאזור ישובה המקורי בית לחם. היא מציעה לכלותיה להישאר במואב מפני שאין לה מה להציע להן ואולם רות מגלה נאמנות מושלמת ומצטרפת לנעמי באמרה את הפסוק הידוע שהופך אותה לגיורת אַל-ּתִפְּגְעִי-בִי, לְעָזְבְֵך לָׁשּוב המושלמת: " מֵאַחֲרָיְִך: ּכִי אֶל-א ֲׁשֶר ּתֵלְכִי אֵלְֵך, ּובַא ֲׁשֶר ּתָלִינִי אָלִין--ע ַּמ ְֵך ע ַּמִי, וֵא ֹלהַי ְִך א ֱֹלהָי. ּבַאֲׁשֶר ּתָמּותִי אָמּות, וְׁשָם אֶּקָבֵר; יַעֲׂשֶה יְהוָה לִי, וְכֹה יֹוסִיף--ּכִי הַּמָוֶת, יַפְרִיד ּבֵינִי במונחים מודיעיניים נוצרה זיקה ּובֵינ ְֵך". אישית עמוקה בין רות ובין נעמי דבר שהוא מרכיב משמעותי ביותר בהפעלת סוכנים. השתיים מגיעות חסרות כל לאזור בית לחם וזוכות לקבלת פנים של רכילאיות המתפלאות על התרוששותה של נעמי יצר ההישרדות "הֲזֹאת נָעֳמִי?". ואומרות: פועל מהר מאוד אצל שתיהן והן מבינות שכדי להמשיך את שושלת הדורות של משפחתן עליהן לעשות מעשה. הן מאתרות את קרוב משפחתן בועז בן שבט יהודה אִי ׁש ּג ִּב ֹור חַיִל--מ ִּמ ִׁש ְּפַחַת אֱלִימֶלֶך"שהוא " ובונות תכנית מבצעית לתפארת שתבוצע בשלבים כדי לגרום לנישואיו עם רות, דבר שיגאל את רכוש המשפחה וייצור המשכיות משפחתית. שלב א' - מפגש אקראי השלב הראשון בתכנית היא לגרום למפגש אקראי, לכאורה, בין רות ובין בועז. הימים ימי קציר ומצוות הלקט מאפשרת לאנשים עניים לאסוף את שאריות החיטה הנקצרת. רות מציעה לנצל זאת לצורך יצירת המפגש "ו ַּתֹאמֶר רּות ה ַּמֹואֲבִּיָה אֶל-נָעֳמִי, הראשוני: אֵלְכָה-ּנָא ה ַּׂשָדֶה וַאֲל ַּקֳטָה ב ַּׁש ִּבֳלִים--אַחַר, ". בעולם המודיעיני א ֲׁשֶר אֶמְצָא-חֵן ּבְעֵינָיו השיטה של יצירת קשר ראשוני, אקראי לכאורה, עם אובייקט המיועד לגיוס מוכרת היא אבל צריכה להיות מתוכננת היטב עם סיפורי כיסוי טובים ויכולת משחק של יוצר המגע. במקרה שלנו התכנית נבנית כך שרות מגיעה לכאורה במקרה לחלקה של בועז "ו ַּתֵל ְֶך ו ַּתָבֹוא ו ַּתְל ַּקֵט ּב ַּׂשָדֶה, אַחֲרֵי ככתוב: ה ַּקֹצְרִים; וַּיִקֶר מִקְרֶהָ--חֶלְקַת ה ַּׂשָדֶה לְבֹעַז, בועז מגיע לשדה א ֲׁשֶר מ ִּמ ִׁש ְּפַחַת אֱלִימֶל ְֶך". והוא שם לב לרות ושואל את נעריו מי הנערה הזאת. הכתוב אינו מפרט למה בועז שאל דווקא עליה והלא בשדה היו אנשים ואולי נשים נוספים שליקטו. אבל, מתוך תשובת נערו של בועז ניתן "וַּיַעַן, הַּנַעַר הַּנִּצָב להבין מספר דברים: עַל-ה ַּקֹוצְרִים--וַּיֹאמַר: נַעֲרָה מֹואֲבִּיָה הִיא, הַּׁשָבָה עִם-נָעֳמִי מִּׂשְדֵי מֹואָב. וַּתֹאמֶר, אֲלַּקֳטָה-ּנָא וְאָסַפְּתִי בָעֳמָרִים, אַחֲרֵי, ה ַּקֹוצְרִים; ו ַּתָבֹוא ו ַּתַעֲמֹוד, מֵאָז ה ַּבֹקֶר וְעַדראשית, היא ע ַּתָה זֶה ׁשִב ְּת ָּה ה ַּבַיִת, מְעָט". דאגה לזה שהנערים ידעו שהיא האישה המואביה שדבקה בנעמי. שנית, היא בלטה בעבודה קשה ללא הפסקה משעות הבוקר המוקדמות. סביר להניח שרוב המלקטים היו גברים, ולכן נוכחותה של רות ועבודתה הקשה בלטו לעיני בועז ולכן שאל עליה. השלב הראשון במבצע יצירת המגע מצליח. בועז מבחין ברות, מתרשם מאוד מסיפורה ונותן לה חסות. הוא מבקש ממנה לא ללקט בשדות אחרים, ומסדר לה הגנה ואספקה של מים ומזון תוך כדי עבודתה. רות, לכאורה, מופתעת מהמחוות של בועז, משתחווה ומביעה פליאה על וַּתִּפֹל, עַל-הפנייה שלו אליה: " ּפָנֶיהָ, וַּת ִׁשְּתַחּו, אָרְצָה; וַּתֹאמֶר אֵלָיו, מַּדּוע מָצָאתִי חֵן ּבְעֵינֶיָך לְה ַּכִירֵנִי--וְאָנֹכִי, נָכְרִּיָה". בהמשך השיחה בועז מביע את התפעלותו מנאמנותה המוחלטת של רות לנעמי ואת העובדה שהיא הלכה אחריה למרות הסיכון הגדול שבדבר מבחינתה. הוא מזמין אותה להצטרף אליו לארוחת חומוס עם פיתה "ו ַּיֹאמֶר וטוסט ואפילו מותירה משהו: לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל, ּג ֹׁשִי הֲֹלם וְאָכַל ְּת מִןהַּלֶחֶם, וְטָבַלְּת ּפִּתְֵך, ּבַחֹמֶץ; וַּתֵׁשֶב, מִּצַד הַּקֹצְרִים, וַּיִצְּבָט-לָּה קָלִי, וַּתֹאכַל וַּתִׂשְּבַע ו ַּתֹתַר". זהו. השלב הראשון והרגיש של המבצע עלה יפה. בועז קנה את הפיתיון מעל ומעבר ואף סעד עם רות ארוחה דשנה. רות מדווחת על ההצלחה לחמותה וממשיכה בעבודתה וַּתִדְּבַק ּבְנַעֲרֹות בשדה שלו עד סוף הקציר: " ּבֹעַז, לְלַּקֵט--עַד-ּכְלֹות קְצִיר-הַּׂשְעֹרִים, ּוקְצִיר הַח ִּטִים; ו ַּת ֵׁשֶב, אֶת-חֲמֹות ָּה". שלב ב: תכנון המבצע אחרי שלב ההיכרות "האקראית" מחליטה נעמי כי הגיעה העת לעבור לשלב הבא של המבצע. השלב הזה מבחינת נעמי הוא שלב רגיש שמחייב מידע מדויק ותכנון לפרטי פרטים. נעמי בונה תכנית שיש בה סיכון אישי גדול ודורשת תעוזה רבה. נעמי אוספת מודיעין ויודעת כי בליל המבצע המתוכנן בועז מפזר שעורים ּבִּתִי, הֲֹלא אֲבַּקֶׁש-לְָך בגורן: " מָנ ֹוח א ֲׁשֶר יִיטַב-ל ְָך. וְע ַּתָה, הֲֹלא בֹעַז מֹדַע ְּתָנּו, א ֲׁשֶר הָיִית, אֶת-נַעֲרֹותָיו; הִּנֵה-הּוא, זֹרֶה אֶת- ּגֹרֶן ה ַּׂשְעֹרִים ה ַּלָיְלָה". היא מטילה על רות להתלבש במיטב שמלותיה, להתרחץ ולהתאפר ובקיצור להיראות טוב ולרדת אל הגורן בה נמצא בועז: "וְרָחַצְּת וָסַכְּתְ, וְׂשַמְּת שמלתך (ׂשִמְֹלתַיְִך) . בהמשך רות עָלַיְִך--וירדתי (וְיָרַד ְּתְ) הַּגֹרֶן" מתודרכת לבצע תצפית מרחוק על בועז, לא לספר לאף אחד על כוונותיה, ולוודא כי סיים את עבודתו ואת ארוחת הערב לפני "אַל-ּתִּוָדְעִי לָאִיׁש, עַד ּכַֹּלתֹו יצירת המגע: לֶאֱכֹל וְל ִׁש ְּתֹות". ורק אז בתזמון הנכון עליה ליצור את הקשר: במושגים של אותה תקופה זוהי ללא ספק זוהי תכנית סדורה ונועזת וצריך אומץ לב רב ונחישות כדי לבצע את המהלך הזה תמר ויהודה. תמר משתמשת בשיטות של איסוף מידע, הונאה ושיטות חקירה מתוחכמות. כך היא בונה תוכנית בה על הפרטים מתוכננים מראש.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=