55 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר של קרטוגרפים לחסוך משאבים ולהעתיק ממפות קיימות, במיוחד קווי גבול, גרמה להעתקת תוואי הגבול המוטעה באזור רג'ר, כולל "הכפר" הבדוי אל-ווזני בחלק הצפוני של הכפר רג'ר, למפות אחרות, אפילו למפות גם למפות ישראליות. 1967 סוריות, ואחרי כך מצאה ההטעיה את דרכה גם למפות האו"ם. כל עוד נמשכה הטעות במפות ולא הייתה לה השפעה מעשית על חיי הכפר והתנהלותו מול השלטונות, לא הייתה בכך בעיה מעשית. זו עלתה כשהאו"ם העביר את הטעות הקרטוגרפית, בלי להכיר את מקור , אל הקו 1963-4 הבעיה במניפולציה של . בכך עלה 2000 הכחול, כשהתווה אותו בשנת הקו חסר ההשפעה שעל המפות אל העולם המעשי, והפך לנקודת מחלוקת גאופוליטית. מערכה חמישית – הטעות של האו"ם צוות המחלקה .2000 במפת הקו הכחול 2000 הקרטוגרפית של האו"ם שקבע במאי את הקו הכחול לצורך הנסיגה של צה"ל מלבנון, הבהיר מלכתחילה שהקו הכחול נועד לצרכים מעשיים ואינו מהווה גבול ביןלאומי, ושקו הגבול הבין-לאומי ייקבע בין המדינות בהסכם ביניהן. לצורך קביעת הקו בחן צוות האו"ם מפות צרפתיות, בריטיות, סוריות ולבנוניות, וכן מפות או"ם וחומר שהוגש לצוות האו"ם על-ידי לבנון וישראל. אנשי האו"ם מצאו שהיו שינויים בתוואי קו הגבול במפות באזור הכפר רג'ר לאורך השנים. הם לא ביקרו בכפר כדי ללמוד על המצב בפועל. אנשי הכפר התנגדו לכך, והפגינו כנגד האו"ם כשנודע להם שהאו"ם שוקל לחצות את הכפר על-פי מפותיו. הצוות המקצוע הישראלי הציג לאנשי האו"ם את הטעויות בהתוויית גבול סוריהלבנון במפות לאורך השנים למרות שהמצב בפועל בשטח לא השתנה מאז הקמת לבנון , ואף הציג נתוני מִפקד אוכלוסין 1920 ב- , ומפת מקרקעין של הכפר 1960 סורי מ- , שרשומה בקוניטרה שברמת 1962 מהגולן הסורית. למרות הממצאים החליטו אנשי האו"ם להתוות את הקו הכחול באזור זה מתוך שמירה על עקביות עם תוואי הקו שהתווה האו"ם על מפותיו ושימש גבול גזרות בין כוחות האו"ם – אונדו"ף . שורשו של קו 1978 ויוניפי"ל מ- 1974 מזה במפת הסכם הפרדת הכוחות ישראל- . גבול סוריה-לבנון במפה זו 1974 סוריה מ- 1964-1963 הועתק מהמפה הלבנונית מעם המניפולציה בקו הגבול ברג'ר וסימון הכפר הבדוי אל-ווזני. כך גברו המחדלים הקרטוגרפיים המוטעים על המצב האמתי בשטח, וההטעיה הונצחה 1963-4 הלבנונית במפות מהשנים 2000 לא רק במפות. מעשה האו"ם בשנת השפיע בפועל על המציאות בשטח ותרם ליצירת לימבו גאופוליטי שהביא טרגדיה על תושבי רג'ר ומחלוקת לכאורה בין לבנון לישראל. שער הכניסה לחלקו הדרומי (הישראלי) של הכפר רג'ר. מקור: ויקיפדיה סיכום סוגיית הגבול ברג'ר לא צריכה להיות קשורה למחלוקות גבול בין ישראל ללבנון. אין מקום לשמר את המניפולציה הלבנונית (שנועדה לנכס את מעיין 1964-1963 מהווזני ללבנון) שהתנחלה בטעות בקו הכחול של האו"ם. ניתן לתקן את המצב, להתיר את הלימבו הגאופוליטי ולשחרר את תושבי הכפר מהטראומה אליה נקלעו שלא בטובתם. התנאי לכך הוא שנתוני האמת יקבלו את המשקל הנכון והמוצדק, ושהאו"ם שהעביר, בלי לדעת, את הטעויות של אחרים מהמפה לשטח, יתקן את המעוות, יביא צדק לתושבי הכפר ויפיג את המתח הקיומי שלהם, ובה בעת יקטין את המתח הגאופוליטי בכך שיסיר נקודת מחלוקת מיותרת בגבול בין ישראל ללבנון. האו"ם יכול להזיז את הקו הכחול לקו הגבול , ואם אין רוצים לפגוע 1920 הבין-לאומי מביציבותו, ניתן להכיר בכך שהכפר הוא כפר שלם בלתי מחולק אדמיניסטרטיבית שנוהל תמיד כחלק מרמת הגולן וכך יישאר עד לפתרון הקבע של סוגיית רמת הגולן. אשר למעיין הווזני, ניתן להגיע להסדר שימוש זמני במי המעיין עד להסדר הקבע. כך גברו המחדלים הקרטוגרפיים המוטעים על המצב האמתי בשטח, וההטעיה הונצחה 1963-4 הלבנונית במפות מהשנים לא רק במפות (קו כחול משמאל) שתואם מצב 1920 (מימין) ובתוספת קו הגבול הבין-לאומי 1964-1963 . הקו חוצה את רג'ר לפי מפת 2000 מפת הקו הכחול של האו"ם , ומקום מעיין הווזני (חץ אדום). איור: חיים סרברו 1920 בשטח מאז
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=