49 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר בלוגיקה הקלאסית שיצר את הפרדוקס. בהקבלה להערכה המודיעינית, דרך התמודדות (או אי-התמודדות) נפוצה של חוקרי וקציני מודיעין עם העמימות היא השימוש במונחים ממשפחת הסבירויות, באמצעות ניסוחים כגון "בסבירות נמוכה/ בינונית/גבוהה". אלו מתייחסים ל"אמת המודיעינית" כמושג עמום שלא ניתן לכמת בפועל, אלא לכל היותר להעריך את שיעורו. אמנם אותה "אמת מודיעינית" אינה מוחשית כערמת חול, אבל השימוש במונחים שתוארו מעלה עלול להיות בעייתי. פרופ' יצחק בן ישראל מותח ביקורת בספרו "הפילוסופיה של המודיעין" על מונחים ממשפחת הסבירויות, מפני שהם לא מתחייבים למקרה כלשהו, יוצרים פתח לבריחה מאחריות (אירוע בסבירות בינונית יכול לקרות או לא לקרות באותה המידה), וקשה לגזור מהם המלצות אופרטיביות. במאמרו "הצורך בחשיבה פילוסופית בעבודת המודיעין", אל"מ (בדימ') אליעזר , מציין 99 גוטליב (לונקה), מבט מל"ם לשמצה את המושג "אין להוציא מכלל אפשרות", דהיינו הכל אפשרי. לכאורה המושג בא להציג את המורכבות בהערכת המודיעין, אך למעשה הוא כר ל"שרלטנות מחשבתית" – במקום לצמצם ולחדד את העמימות המודיעינית, הוא מרחיב את המציאות המדומה וטווח האפשרויות הגלומות בה. גישה מעשית יותר להתמודדות עם עמימות היא בניית מודל של סימנים מעידים, המחשידים ומצביעים על "זליגת החול מהערמה" – שינוי במציאות כפי שהיא שיש להתריע עליו ולבחון לאורו את התפיסות המחשבתיות הקיימות לגביה. הגדרת מסגרת פעולה בקשר לאפשרות של שינוי במציאות, תיעשה למשל על ידי תרגול פק"ל "כוננות עם שחר" ביחידות בצה"ל, המתרגם את השינוי בתפיסת המציאות לצעדים במציאות השרירה והקיימת (או מקדים/מלווה שינוי, כסוג של "שלייקס" – חגירת אמצעי ביטחון נוסף). לפעמים קביעת גבולות קשיחים, על אף שאינם מדויקים לחלוטין, יכולה לתחם את העמימות. למשל, פקודות החורף בצה"ל הנוגעות בדיגום, בטיחות ועוד, חלות בין באפריל, למרות 1 בנובמבר ל- 1 התאריכים שחורף יכול להיחשב כמושג עמום שאינו חל בדיוק באותם זמנים. במקרה זה, הנטייה לחומרה עוזרת לגזור יישומים אופרטיביים. מובן שהעיסוק במודיעין רגיש ועדין יותר מהדוגמה לעיל, ועדיין הוא מלמד על חשיבות "גבולות הגזרה" של העמימות להערכות ולתרגומן במישור האג"מי. השימוש בסוגי מודיעין שונים מסייע אף הוא, שכן לכל אחד מהם פוטנציאל ייחודי המסייע לסדר את חלקי הפאזל השונים בתמונת המודיעין, ולהקטין עמימות: דרגי מודיעין השדה הם החיישנים למענה חלקי לעמימות באופן חזותי וישיר, דרך החיכוך הצמוד עם השטח; המודיעין האנושי עושה זאת באמצעות הניסיון "לחדור לראשו של האויב"; הסיגינט, הסייבר והאמצעים המיוחדים גם הם חשובים מאוד בהבהרת הערפל, אך גם בהם יש רק פתרון חלקי. וכו'. שילוב הפעלה תבונית של אמצעי האיסוף המביאים את המידע, יכול להקטין במידת מה את העמימות ולהצביע על תחילת התחוללות שינוי, וכמובן - לתרום ערך מוסף משמעותי לבניית מצרף הסימנים המעידים בדרך לכך. ניסיון אחר לפתרון פרדוקס הערמה מכונה "הסבר שני המרכיבים". לפיו, שני המרכיבים ההכרתיים הם שעוזרים לקבוע האם אוסף הגרגרים הנותר נחשב כערמה. המרכיב הראשון הוא השוואת אוסף הגרגרים לתפיסה הסובייקטיבית שלנו את המושג "ערמה". המרכיב השני הוא השוואת אותו אוסף הגרגרים למצבו בשלב הקודם, לפני שהוצא ממנו גרגר אחד. הפרדוקס תקף לפי המרכיב השני, כיוון שהוצאת גרגר אחד תואמת את ההנחה שהשינוי משלב לשלב הוא כה זעיר כך שהערמה נשארת בגדר ערמה. אף על פי כן, מאחר שהמרכיב הראשון מעורב גם הוא בקביעה בנוגע לערמה, הרי שבשלב מסוים אוסף הגרגרים לא תואם יותר את הדימוי שיש לנו למושג הערמה ולכן הקביעה משתנה. הסבר שני המרכיבים מציג את המתח שבין תפיסת העולם, "הקונספציה", ובין הצטברות הממצאים והשינויים, שמסוגלים להטות את הכף בהערכה המודיעינית. לשני המרכיבים הפוטנציאל להכשיל את אמינות ההערכה. מחד, רבות דובר על השפעתה המקבעת של הקונספציה, שמאפילה על מצבור הסימנים וגורמת לשינוי בין הערכות מודיעין להיתפס כדרמטי ומפתיע. מאידך, חשוב לשקלל את הפרטים הקטנים והטקטיים כחלק מהתמונה הגדולה והאסטרטגית ולא להיבלע בהם. ייתכן ששיתוף גורמים נוספים בעלי תפיסות ונקודות מבט שונות, תסייע להפחתת השפעתם של שני המרכיבים בהטיית תמונת המודיעין, בבחינת "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". אחרי מלחמת יום הכיפורים הדבר כבר נעשה באמצעות עידוד פלורליזם הערכתי בין גופי המודיעין; פתיחת מחלקת "איפכא מסתברא" באמ"ן; והרשות להוספת הערות ב"ר מצד קב"רי לידיעות הגולמיות המועברות 8200 לחטיבת המחקר. אפשר ומדיניות זו ראויה להרחבה נוספת. לסיכום, פרדוקס "ערמת החול" מזכיר לנו את הסכנה שבקונספציה – תפיסת העולם הקיימת והמקובלת, שגוברת על הצורך בשינוי החשיבה במציאות משתנה. הפסיכולוגיה החשיבתית של בעלי התפקידים השונים העוסקים במחקר, ואף זו של בכירים במערכות המודיעין, מקשה לקבל את התזוזות ב"ערמת החול" ומובילה ל"התקרנפות מחשבתית", בניגוד מוחלט מהמצופה מהם. גישה מעשית יותר להתמודדות עם עמימות היא בניית מודל של סימנים מעידים, המחשידים ומצביעים על "זליגת החול מהערמה" – שינוי במציאות למדנו על בשרנו, לפחות פעמיים, על הקושי בלהצביע על מגמות בצד האויב
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=