46 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר למעלה משנה ומחצה נמצאת ישראל במלחמה שהחלה כהפתעה אסטרטגית , נמשכה בהפתעות 2023 באוקטובר אופרטיביות שהן ישראל והן יריבותיה עשו, אך שיאה היה בהפתעה שישראל הנחילה .2025 לאיראנים ביוני מאחורי ההפתעות הללו נמצאת קהילת המודיעין שהתחילה ב"בירא עמיקתא" והגיעה ל"איגרא רמא". אין באחרונה כדי לכפר על הראשונה, אבל יש בכל מה שקרה נקודות חשובות שיש לתת עליהן את הדעת בהיערכות עתידית של קהילת המודיעין. נושא התרעה והפתעה נדון בהרחבה במסגרות שונות, למשל בגיליון של "מבט מל"מ", 97 במאמר של שלמה קשי ודודו צור ("מחשבות על כשלי המודיעין .)"2023 ,1973 בהפתעות עיקר מאמרם עוסק בתרבות הארגונית והשתרשה שהלכה באמ"ן, שהעדיפה את המחקר המבצעי על פני המחקר האסטרטגי–התרעתי, ולא נתנה מספיק מרחב ל"ראש פתוח" ולשיקולי איפכא מסתברא, כפי שעלה כבר בלקחי מלחמת יום .1973 הכיפורים באז, הועמק החינוך, בעיקר במערכת האיסופית, להרים "דגל אדום" אם וכאשר מתגלים בתחום עיסוקם "סימנים מעידים" לחריגה מהשגרה, לפעילות מבצעית או מלחמתית. המגע הישיר עם מקורות האיסוף נותן לא מעט תובנות שיכולות לסייע בגיבוש ההערכה בכלל וההתרעה בפרט. כאמור, אמ"ן, על יחידות האיסוף שלו, צעד בעשור האחרון יותר ויותר לכיוון של "מטרות" או בלשון אחרת "מודיעין למבצעים" והוריד מסדר היום שלו את המחויבות להתרעה, בעיקר אופרטיבית ואסטרטגית (על כך הקשיבו לד"ר עופר ,2025 ביוני 22 גוטרמן, בהרצאתו בב"זומל"מ"). בתהליך הזה נשכחה תפיסת הביטחון שגרסה הרתעה-התרעה–הכרעה. יסוד ההתרעה נשכח, כשהדגש עבר להרתעה, וממנה, אם זו כושלת, ב"קפיצה" ישירות להכרעה. לצורך זה, מה שנדרש ממערך האיסוף הוא למלא את "בנק המטרות", וכל השאר נתפס כ"בונוס". במקביל, התפתח עולם הסייבר, בעקבות האפשרויות הטכנולוגיות שנפתחו, וגם כאן הדגש היה בהפעלה אקטיבית, שנועדה לסייע למהלכי הפעולה הצבאית בעיקר, ופחות לשימוש בו לנושא ההתרעה. אם נבחן את שורשי הכישלון המודיעיני , בולטים בו הנושאים 2023 באוקטובר המרכזיים הבאים: (הנגדת ו' 8200 מניפי דגל ההתרעה ב- • ושותפיה) לא זכו לאוזן קשבת ואמון מצד הצרכנים הקרובים ביותר אליהם (מודיעין אוגדת עזה ומודיעין פד"ם). חלק מזה נבע מהתקבעות בקונספציה הבסיסית והיעדר "ראש פתוח" לבחון אותה מחדש ולהציג זאת לדרג הפיקודי הבכיר ביחידה ובאמ"ן. גם "חובת ההתרעה האישית" בתוך היחידה או מחוצה לה באמ"ן לא באה לידי מעשה הפעם. טשטוש האחריות והיחלשות המקצוענות • בין האיסוף למחקר (אותן "מולקולות" שלא תרמו לשימור מספיק של האבחנות המקצועיות בין מרכיביהן, והייחוד של כל אחת מהן). היעדר איסוף יומינטי לכס"ב (כיסוי • בסיסי) ולהתרעה ולא רק לסיכול ברצועת עזה. היעדר איסוף ומחקר אוסינט • כדיסציפלינה, מאז ש"חצב" נסגרה. היעדר גורם מחקרי אצלו אמורה הייתה • להתגבש תמונת ההתרעה (ולא רק המודיעין המבצעי). היעדר גורם המאתגר את המערכת • האמ"נית (והקהילתית בכללה), באפשרויות אחרות לתמונת מודיעין אויב המתגבשת - "איפכא מסתברא". נכון, אין ממש חדש בנושאים הנזכרים, אך מאמר זה מציע חשיבה אחרת לגבי דרכי ההתמודדות עימם. כך, להלן מספר המלצות הרהורים על עתיד המודיעין, בעקבות "חרבות ברזל" ו"עם כלביא"* אין במבצע "עם כלביא" כדי לכפר על השבעה באוקטובר, אבל יש בכל מה שקרה נקודות חשובות שיש לתת עליהן את הדעת בהיערכות עתידית של קהילת המודיעין אל"ם (בדימ') נעם שפירא** נשכחה תפיסת הביטחון שיוחסה בטעות לבן גוריון ושעיצבה את תפיסת הביטחון המשולשת עוד משנות החמישים: הרתעה-התרעה-הכרעה אמ"ן, על יחידות האיסוף שלו, צעד בעשור האחרון יותר ויותר לכיוון של "מטרות" או בלשון אחרת "מודיעין למבצעים" והוריד מסדר היום שלו את המחויבות להתרעה .2025 ביוני 25 * המאמר נכתב ב- ** תודה לאל"ם (בדימ') שלמה קשי ולתא"ל (בדימ') ד"ר יוסי בן ארי על הערותיהם החשובות. נעם שפירא ראש תחום מורשת . בעבר מפקד 8200 "חצב"
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=