מבט מל"מ - גיליון 101 - ספטמבר 2025

חוסל חוסל חוסל חוסל חוסל חוסל חוסל חוסל חוסל חוסל חוסל זירת הנפילה בבת ים צילום מימין: דוברות מד"א. צילום משמאל: יואב קרן, ויקיפדיה 2025 , תשרי תשפ“ו, ספטמבר 101 גיליון | כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין חוסיין סלאמי מפקד משמרות המהפכה גולאם רזא מחראבי ראש אגף המודיעין ע'לאם עלי רשיד סגן הרמטכ"ל, מפקד מערכות הביטחון בחירום דאוד ש'יחיאן מפקד ההגנה האווירית אמיר עלי חג'י-זאדה מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה טאהר פור מפקד מערך הכטב"ם סעיד איזדי אחראי על התחום הפלסטיני בכוח "קדס" מוחמד קאזמי ראש המודיעין מועזם גודרזי סגן מפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה מוחמד באקרי רמטכ"ל צבא איראן מחמד באקרי מפקד מערך הטק"ק ניצחון ומחירו

בני המשפחות השכולות, חברי מל"ם יקרים נחנך אתר 1985 ביוני 6 שנה, ב- 40 לפני ההנצחה לחללי קהילת המודיעין. ביוזמת ראשי 1979 הרעיון שנולד בשנת קהילת המודיעין והמשפחות השכולות הפך למציאות, ובאתר מונצחים כלל חללי קהילת המודיעין. מאז פתיחת האתר ביקרו במקום אלפי מבקרים מהארץ ומחו"ל, אזרחים, תלמידים ואנשי קהילת המודיעין והביטחון של מדינת ישראל. לאחרונה, פתחנו מרכז מבקרים חדש המציג את ההיסטוריה של קהילת המודיעין, היסטוריה מפוארת הממחישה את חשיבות המודיעין בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל. לצד ההצלחות הרבות היו גם כישלונות ועלינו ללמוד, לתחקר, ולהטמיע את הלקחים על מנת שכישלונות כאלה לא יחזרו. גיליונות של כתב 100 שנות קיומו של המל"מ הופצו כבר 40 במהלך העת שלנו, "מבט מל"מ" - גיליונות איכותיים ומלמדים, העוסקים במורשת של קהילת המודיעין הישראלית. תודה לכלל צוותי "מבט השנים. 35 מל"מ" לדורותיהם על תרומתם לכתיבה ולעשיה לאורך עוסק ברובו סביב מלחמת "חרבות ברזל" ומבצע "עם 101 גיליון כלביא" באיראן והשלכותיו, וזאת לצד נושאים נוספים. ברצוני להודות לכלל חברי המערכת על פעילותם המסורה שאפשרה את הפקתו. מלחמת "חרבות ברזל" נמשכת. היא הארוכה בתולדותינו ועדיין גובה מאיתנו מחירים כבדים. אני משתתף בצער המשפחות השכולות של חללי צה"ל, ומאחל החלמה מהירה לפצועים. הפעילות במל"מ נמשכת בהתאם לתוכנית העבודה. קיימנו ערבי 100 חבצלת שעסקו בלקחי "חרבות ברזל", ערב הצדעה לגיליון של מבט מל"מ, בימת מודיעין וערבי הנצחה ייחודיים. ערבי זומל"מ נמשכים מדי שבוע וכמות הצופים רבה. מיצג "השיבה באוקטובר" העוסק באירועים סביב מסע ההרג של החמאס ביישובי העוטף נמצא בשלבי סיום לקראת פתיחתו לציבור הרחב. מכוני המחקר ממשיכים בפעילותם השוטפת, במסגרתה מופצים פרסומים שונים בתחום המודיעין. יום הבחירות לוועד המנהל של המל"מ נקבע לחמישה בנובמבר . כלל חברי המל"מ רשאים ובהחלט מוזמנים להשתתף 2025 בתהליך. 50 אני מאחל לכולנו המשך עשייה ברוכה ומלמדת. ונזכור - מהם בחיים, עדיין מוחזקים במנהרות החמאס בעזה. 20 חטופים, שנדע ימים טובים וכל החטופים יוחזרו הביתה במהרה. דבר המנכ"ל יובל חלמישתא"ל (מיל') כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה - המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555. כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il האתר – ,mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה ראש המערכת ועורך התוכן: ד"ר תת-אלוף (בדימ') יוסי בן ארי עורך: דני דור עורכי משנה: לענייני אמ"ן - ד"ר בני מיכלסון, לענייני מוסד - נעם שפירא, לענייני שב"כ - אבי מושבי עורך גרפי: זאב אלדר הגהה: רותם האוזמן ורקוביצקי תאום מערכת: צילה ענבר תחקיר תמונות: רחל נחושתאי דפוס: דפוס פלמינגו, ראשון-לציון חברי המערכת: צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוכי ארליך, ד"ר שולי בינה, מישל בינט-דגן, אמנון בירן, יואב (פישי) דייגי, אלי זיו, רוני טל, טומי לירז, זאב לכיש, דרור מאורי, אבי מושבי, גדעון מיטשניק, ד"ר בני מיכלסון, חגי מן, חיים מנור, קובי סגל, חזי סלע, יואב פלג, רון קרניאלי, שלמה קשי, נאוה רייך, אריה שור, נעם שפירא, עודד תבור. כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב-עת זה הם על דעת כותביהם בלבד.  שימוש בחומר המתפרסם בכתב עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור  בכתב מראש המערכת. זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-  עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם א' לחוק זכויות יוצרים 27 את שמו כראוי. השימוש בתמונות על פי סעיף עמותת המל"ם אלוף מאיר עמית ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון 2013 – 2021 ; ד"ר תת-אלוף (בדימ') צבי שטאובר, יו"ר 2005 – 2012 אפרים הלוי, יו"ר 1983 – 2005 , ישעיהו שייקה דליות-בלומברג – המנכ"ל הראשון 2005-2022 , תת-אלוף דודו צור – המנכ"ל השני הנהלת העמותה: יו"ר – אלוף (במיל') אהרן זאבי פרקש, מנכ"ל - תא"ל (במיל') יובל חלמיש, סמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – חנן מזור, מזכירת העמותה – רקפת פאר. חברי הוועד המנהל של העמותה: חיים אהרוני, יוכי ארליך, ד"ר דני אשר, אמנון בירן, ירון בכר, ד"ר יוסי בן ארי, איציק ברזילי, יגאל ברנע, ד"ר יורם דובובסקי, גדי זהר, אלי כהן, עפר לוינברג, אריה ליבנה (לייבו), ברוך מזור, דורון עמיר, מאיר שגב, יצחק (יאצ'קו) שד"ר, חובב שפירא, עודד תבור. נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: דן בן-צבי, עדה גילן-שחם, חגי מן, מיכאל רייס, סטלה שדות. ראשי ועדות ומכונים בעמותה: ועדת הנצחה – אריה (לייבו) ליבנה; ועדת מורשת ותכנים –ד"ר דני אשר; ועדת סרטים – עודד חביב; ועדת כספים – רו"ח אמנון ארגמן; ועדת השקעות – ד"ר עמרם אהרוני; ועדת התקשרויות ורכש – מאיר שגב; ועדת גיוס ופעילות חברים – יוכי ארליך; ועדת קרנות – ברוך מזור; ועדת ביקורת – אשר קרן; ראש מרכז המידע על שם מאיר עמית למודיעין ולטרור – אל"מ (בדימ.) שלמה מופז; ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין – תא"ל (בדימ.) יוסי קופרוסר; ראש המכון לחקר המורשת – ; עורכת איגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – יוכי ארליך. המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי, בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת 1983 בישראל. בשנת המודיעין, להקים מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. , מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, 1985- מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, ב מבוגרים ותיירים – להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בביטאוניה – "מבט מל"מ" Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.CC ו"רואים מל"מ". כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין 2025 תשרי תשפ“ו. ספטמבר 101 גיליון

3 98 גיליון קוראות וקוראים יקרים, הימים חולפים, ואין רגע דל. עוד מעט שנתיים, ושבע זירות העימות בהן ישראל נתונה, עדיין ״חמות״, כל אחת ב"טמפרטורה" הייחודית שלה. אחרי עזה, יו״ש, לבנון, סוריה (מבעבעת מחדש...), עיראק ותימן, בחודש יוני הוצבה איראן במרכז ההתרחשויות המזרח תיכוניות, כשישראל, ובעקבותיה ארצות הברית, היכו את מערכי הגרעין והטק״ק האיראניים, ו״באותה הזדמנות״, גם שורת יעדים אחרים. מרכזיות עשייתם היוצאת מהכלל של אמ״ן והמוסד במבצע ״עם כלביא״, תסופר ותילמד דורות קדימה. הכל מסקרן, אך גם עבורנו ב״מבט מל״מ״, כתב העת של הקהילה, רב הנסתר על הגלוי בנושא. אולם פטור בלא כלום אי אפשר, ואנו מביאים בגיליון החדש שהגיע לידיכם מספר נגיעות בסוגיה: שלמה קשי ודודו צור מתארים את תהליך ההידרדרות במעמד טהרן בשנים שקדמו ל״חרבות ברזל״ , ומנסים גם להביט קדימה; דני דור 2025 ביוני 13 ולאחר מכן, עד המביא את סיפור שלוש הפגישות האחרונות בין השגריר אורי לוברני והשאה הפרסי ממש לפני ש״נטש״ את איראן; אהרון זאבי-פרקש מספר על ראשית גילוי העיסוק האיראני בגרעין לצרכים צבאיים; שגיא פולקה חודר למהות שם מבצע התגובה האיראני (״הבטחת ). קובי סגל ממשיך אותו, ומנסה לפענח את סוד השנאה של 3 אמת״ השלטון האיראני לישראל והראל מנשרי פורס את דו-קרב הסייבר הישראלי-איראני. עמודים, שני פרקים מרכזיים נוספים: 84 בגיליון רחב זה, המחזיק המאבק בעזה וסביבו; ושלל סוגיות היסטוריות רחוקות יותר, ואחרות, שנסיבות הכמעט שנתיים האחרונות לא אפשרו להביאן לעיניכם בגיליונות האחרונים. בראשון שבהם נשמע על התרעה שכן סופקה ערב השבעה באוקטובר; נקרא עוד על שלילת ההתמכרות לטכנולוגיה (והחיוב שבכך...); על לקחי מודיעין ראויים נוספים; נכיר 401 את ״פרדוקס ערמת החול״; נחשף לסיפורה של הקמ”נית בצק״ח בתמרון בעזה; נתרשם מהנדרש כעת בעקבות היעלמות המודיעין הגלוי קדם המלחמה; ונשמע על התייחסות מצרים של א-סיסי למתרחש בעזה. הפרק השלישי רווי נושאים מעניינים מאוד שקצרה היריעה מלפרטם, שנים להיווסדו. מז"ט! 20 לרבות סיפור פרויקט ״חבצלות״ החוגג גם מדור ה״איפכא מסתברא״ הקבוע שלנו, עוסק בכך. במאמצינו שלנו, שנוסף לארבעת הקודמים - מ"מיםלהיות מחדשים (אחד הגוונים), אנו משתדלים מאוד להיות מעניינים, ומהימנים, מקצועיים, מ משיג את היעד הזה. 101 . מקווים שגם גיליון רלוונטיים ) חטופים עדיין 50 לצערנו כי רב, בעת כתיבת שורות אלה חמישים ( נמקים בעזה, ומלחמת צה"ל ברצועה גובה מחיר דמים רב. נקווה מאוד לסגירת והחלמת שני פצעים קשים אלה במהרה, בדרך לה כולנו זקוקים, לתקומת ישראל בארצו. וחגי תשרי, אנא בואו אלינו סוף סוף לטובה! 101 מה בגיליון דבר ראש המערכת ד"ר תא"ל (בדימ.) יוסי בן ארי מדוע איראן נלחמה לבדה? שלמה קשי ודודו צור 4 אורי לוברני: פגישות אחרונות עם השאה דני דור 8 "התקשינו לשכנע את המערב שאיראן מפתחת אהרון פרקש 12 גרעין צבאי" "3 בין "עם כלביא" ל"הבטחת אמת שגיא פולקה 14 למה שליטי איראן כל כך שונאים אותנו?קובי סגל 18 מלחמת הסייבר איראן-ישראלהראל מנשרי 20 הממ"ד התריע!נמרוד ברקן ובני דגן 24 מותו בטרם עת של האוסינטמיכאל מילשטיין 28 7.10- יחסי ישראל-מצרים בצל האמירה אורון 32 "חבצלות" פורחות בהר הצופים 35 בעומק העיר עזה 401 קמ"נית בצח"קקובי סגל 38 לזכרם 42 נגד הסגידה לטכנולוגיהשמואליק ויס (שו"ס) 44 7.10- לקחי מודיעין בעקבות הנעם שפירא 46 פרדוקס "ערמת החול"רוני טל 48 "ידיעת זהב" על מלחמה צפויה עם סוריהצביקה גל 50 כפר רג'ר: עיוות קו הגבול בחמש מערכותחיים סרברו 52 אייכמן וחנות הספרים של לודביג בירושליםרוני מנור 56 אלכס טרמין מוזיקאי, מדען ומרגלשולי בינה 58 כישלון המודיעין המערבי סביב הקמת חומת ברליןאבנר ברנע 60 ואיך נדע? כישלון ההערכה האמריקאית באוקראינהש' 62 מבצעי מודיעין של נשים בתנ"ךחיים מנור 64 תחנת שידור מחתרתית בבנימינהיובל חלמיש 68 "מוסא" המפענח האגדיחיליק הורוביץ 69 השבת גופות נעדרי קרב סולטן יעקובאבי כאלו 70 ליגיונר מעוטר ומרגל במצריםבני מיכלסון 72 נעם טפר: "החוקר" ספרו של יואב לימורסיקורת 75 אפרים לפיד: על המילון הערבי-עברי החדשסיקורת 76 זה לא הטכנולוגיה - זה חוסר ההבנה להתייחס עזריאל לורבר 77 ולדווח מעניין לעניין תגובות 80 איפכאמסתברא ומי היה האיש שהיה 83

4 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר איראן כמעצמה אזורית: רקע כללי , איראן 1979 מאז המהפכה האסלאמית ברואה עצמה לא רק כמדינה אלא גם כשליחות רעיונית - שילוב של חזון דתי-מהפכני עם שאיפה להגמוניה אזורית. במשך עשורים, בנתה איראן באמצעות משה"מ/כוח "קדס" מערך השפעה נרחב באמצעות שלוחות (פרוקסיז) - חזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, בתימן, החות'ים ומיליציות שיעיות ובסוריה. בעיראק נועדה המדיניות לאפשר ניהול עימותים עקיפים תוך שמירה על מרחק מאחריות ישירה, ולבסס את מעמדה כמעצמה אזורית - אתוס איראני בן אלפי שנים שידע עליות ומורדות, אך נשאר תמיד. האסטרטגיה של הרפובליקה האסלאמית נשענת על אידיאולוגיה אנטי-מערבית, אנטיישראלית, ועל תדמית של כוח שיעי מוביל במזרח התיכון. הכוונות להצטיידות בנשק גרעיני ובטק"ק הן במידה רבה ביטוי לצורך ב"ארגז כלים" מתאים למימוש האתוס המעצמתי (לצד לקחים קונקרטיים ). איראן 1988-1980 ממלחמת איראן-עיראק, התקדמה מאוד בתחום ההעשרה, ובמידה מוגבלת יותר בתחום ההנשקה (מסמכי לישראל, נכונים 2018 הגרעין שהובאו ב- ). מגבלות ההנשקה נובעות 2003 עד לשנת בעיקר מאיסור המנהיג להתקדם בתחום באמצעות "פתוא" - פסק הלכה המעצב את דוקטרינת הגרעין של איראן עד עתה. ,2025 עד לתקיפה הישראלית ביוני ולמרות תגובות ישראל ,2024 באפריל ואוקטובר המשטר העריך כי ברשותו חסינות מפגיעה. זאת, אולי מתוך היבריס, מתוך הנחה שהתבררה כמוטעית, שיש ביכולתו להמשיך ולפתח בחשאי יכולות אסטרטגיות (טק"ק וגרעין), ולעודד טרור וחתרנות באמצעות שלוחים מבלי להותיר טביעות אצבע מפלילות. יתר על כן, טהראן העריכה כי גם אם מעשיה יחשפו, הרי שהעולם המערבי, לרבות ישראל, יחשוש מלפעול נגדה בשל התדמית המאיימת שטרחה לטפח ובשל החשש מהנזקים שייגרמו לו עצמו במקרה כזה (עליית מחירי נפט, חסימת מיצרי הורמוז, פגיעה בשיט הבין-לאומי). איראן ניצבת בפני אתגר 2025 עם זאת, בקיץ יוצא דופן: היא מוצאת את עצמה מבודדת באזור. מערכת הפרוקסיז שבנתה בעמל רב מתרופפת - שחקנים מקומיים אינם משתפים פעולה, מדינות סמוכות לא מונעות טיסות ישראליות בדרכן אליה ומעצמות קרובות שומרות על ניטרליות. אזי נשאלת השאלה: האם מדובר באירוע חד-פעמי או בסימן לשינוי עמוק ומתמשך? המאמר מבקש לנתח בקצרה את עומק התהליך, ובעיקר את הסיבות לאובדן ההשפעה האיראנית, ומה הליקויים הפנימיים והחיצוניים שתרמו לכך. נבדוק בקצרה את הזהות האידיאולוגית של המשטר, מבנה קבלת ההחלטות הפנימי, מערך המודיעין, וחולשת הפרוקסיז. נבחן עד כמה התהליכים זוהו בזמן אמת, ומה התרחישים העתידיים העיקריים מעתה. נסיבות הפיחות במעמד איראן בשנים האחרונות נסיבות הפיחות האסטרטגי ניתנות לחלוקה על פני מספר צירים: פנימיות מול חיצוניות; צבאיות מול מדיניות; ואנו בחרנו את ציר הזמן - חלוקת הנסיבות לשתי תקופות: הראשונה, גורמי יסוד שמתקיימים כבר שנים רבות, אשר ערערו את מצבה של איראן לאורך השנים, ובמיוחד מאז חיסול סלימאני, מפקד כוח "קדס", שחוסל בינואר כיצד איראן מצאה עצמה לבדה ומוכנה חלקית במלחמתה עם ישראל? עד כמה התהליך *האם היה זה אירוע חד פעמי, או תוצאת תהליכים ארוכים יותר, שהועצמו מאז "חרבות ברזל"? ישראל נדרשת עתה לבחון כיצד לנצל את השחיקה האיראנית לעיצוב סביבה אזורית יציבה ובטוחה *הובן בישראל? יותר, תוך פיתוח כלים מודיעיניים, צבאיים ומדיניים לעידן שבו איראן כבר לא נהנית מההרתעה שפעם הייתה לה, אך אולי תבנה אותה מחדש בשנים הבאות אל"ם (בדימ') שלמה קשי, ותא"ל (במיל') דודו צור* דודו צור בעבר קצין מודיעין ראשי. מנכ"ל המל"מ 2023-2005 בשנים שלמה קשי שנה במערכת 38 הביטחון. מילדות איפכא מסתברא המבנה הפוליטי הפנימי - עם מנהיג עליון בעל סמכות בלתי מוגבלת, נשיא עם סמכויות מצומצמות, וארגונים כמו משמרות המהפכה שפועלים כמעט כמדינה נפרדת - יוצר קושי בתיאום ובקבלת החלטות המנהיג העליון חמינאי ומפקד כוח קודס, סולימאני * תודה לפרופ' מאיר ליטבק, פרופ' עוז פרנקל ואל"ם (במיל') רוני כהן על הערותיהם החשובות 2025 * המאמר נכתב בשלהי יוני

5 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר ; והשנייה, נסיבות ספציפיות הקשורות 2020 למלחמת "חרבות ברזל". טרום "חרבות ברזל": גורמי יסוד שערערו מעמדה האסטרטגי של איראן בעיית יסוד במערכת האיראנית • בקושי לקבל החלטות קשות טמונה בהתמודדות עם בעיות אקוטיות או , כאשר החלטות כאלה כשלים מבניים הן לא פופולריות (למשל, סבסוד דלק שעולה הון רב, ומעודד תעשיית הברחות, וכו'), או כי הן פוגעות בקבוצות אינטרסים מושחתות בתוך המשטר (משמרות המהפכה). המבנה הפוליטי הפנימי - עם מנהיג עליון בעל סמכות בלתי מוגבלת, נשיא עם סמכויות מצומצמות, וארגונים כמו משמרות המהפכה שפועלים כמעט כמדינה נפרדת - יוצר קושי בתיאום ובקבלת החלטות. בזמן משבר, כמו ביוני , הפיצול הזה גרם לעיכוב בתגובה, 2025 בלבול אסטרטגי, והחמצת הזדמנויות פעולה. מצבה הכלכלי והחברתי של תרומת • משטר הסנקציות המתמשך איראן. החליש את איראן, לא רק בלכידות הפנימית, אלא גם צבאית. כך לדוגמא: איראן נמנעה למשל מרכש מטוסי , למעט המטוסים 70 קרב מאז שנות ה- 1991 שעיראק העבירה במלחמה ב- .29 ולא הוחזרו, ורכש כמה מטוסי מיגהייתה בכך תפיסה צבאית - מתן עדיפות להצטיידות בטק"ק משוכלל כלקח מהמלחמה עם עיראק, אך גם תוצר אילוץ כלכלי ומדיני שלא אפשר רכש מטוסים. בשנתיים האחרונות החליטה איראן על רכש מרוסיה של עשרות בודדות של מטוסי קרב מתקדמים , הרבה 35 סוחויפחות מהנדרש להגנת 75 שטחה הענק (פי בערך מישראל), אך העסקה מתעכבת 2025 בשל המלחמה באוקראינה. ביוני חיל האוויר האיראני נותר ברמה של זה הישראלי בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים, בסד"כ מופחת ולא מתוחזק. היעדר חיל אוויר מודרני עליונות 2025 אפשר לישראל להשיג ביוני אווירית מהירה ויציבה בשמי איראן. המנהיג הוותיק, לכל הזדקנות המנהיג. • אורך דרכו, היה מהדמויות הפרגמטיות יותר בהנהגת איראן. המנהיג עדיין משפיע, אך אחיזתו נראית פחות הדוקה ואפשרה לגורמים קיצוניים יותר להשתלט על השיח. למשל, חאג'יזאדה, מפקד חיל אוויר משמרות המהפכה ומדעני גרעין שניסו להתקדם בשנים האחרונות, אמנם בלי להפר ה"פתוא", אך תוך "קיצור טווחים" לנשק. להערכתנו, בשל מצבה הכלכלי והחברתי של איראן, המנהיג היה בעד הסכם טרם המלחמה, גם אם ב"קצב הבאזאר". ניתן להעריך כי אלמלא התחשבותו בקיצוני המשטר, איראן הייתה מגיעה להסכם מהיר יותר עם ארצוות הברית, וחוסכת מעצמה מלחמה. יריבויות פנימיות וריבוי מנגנונים כפולים • זה רווי האיראני. DNA - כחלק מהכפילויות ולא אחת עם סתירות פנימיות: איראן הינה גם רפובליקה וגם אסלאמית; הזהות הכפולה של כל איראני (האם קודם כל אני "איראני", או "מוסלמי"?), משליכה אף על הסדר הפנימי, דרך קיום שני צבאות מקבילים: האחד, משמרות המהפכה, המבטא מרכזיות הדת - מטופח ומושקע מאוד, והשני, הצבא הרגיל/"ארטש", מוזנח. לכל צבא כזה יש רמטכ"ל ומעל השניים מצוי רמטכ"ל הכוחות- (הכומ"ז) המזויינים בלשכת המנהיג. לכל צבא יש חילות אוויר וים משלו, ועוד. באיראן גם ארגוני מודיעין רבים ומקבילים. כל אלה נועדו ליצירת איזונים ובלמים במשטר, אך גם יוצרים מטבעם תחרות, סרבול ותקלות בהעברת מידע במקביל. הינה הגם שאיראן למדה לאורך השנים כי • חדורה בצורה קשה למודיעין הישראלי, התוצאות מראות כי הטיפול בכך לא היה מיטבי, ייתכן בשל תחרות פנימית במערכת. איראן לא למדה דרך מבצעי חבלה וחיסולים המיוחסים לישראל, כי זו השכילה לחדור לאיראן ולהתגבר על המרחק בדרכים שונות. כשל מרכזי מאוד הוא של המודיעין • נדבך זהו האיראני בהתייחסות לישראל. מרכזי בהפתעה שהונחלה לאיראן, כמו גם אי-מוכנותה מול מאפייני המלחמה שאתגרו אותה בפועל. הנושא ראוי ליריעה רחבה, אך כאן נתמקד בציון העיקר: לאורך השנים המודיעין האיראני לא זיהה את מלוא מוכנות ישראל למלחמה, ולא היה בקיא באיום מעבר למה שפורסם בגלוי מישראל, לעיתים באופן מגמתי. ישראל הפתיעה את איראן ביכולות תקיפה מדויקות וארוכות טווח במיוחד מהאוויר, כבר בתגובותיה באפריל על מטחי הטק"ק מאיראן 2024 ואוקטובר ). זאת, 2 ,1 (אירועי "הבטחת האמת" בעוד ישראל לא הופתעה מאף אמל"ח איראני במלחמה. איראן לא זיהתה את כוונות ישראל • קודם עיתוי התקיפה, למרות פרסומים גלויים רבים בישראל ובעולם על כך, ולא התגברה על מהלכי ההונאה של ישראל וארצות הברית טרם המלחמה ובמהלכה. הדבר מעיד על כשל מודיעיני מערכתי: אסטרטגי, אופרטיבי וטקטי, הן באיסוף על ישראל והן בניתוחו. איראן הפיקה מודיעין זמין מהאינטרנט על מטרות לטק"ק וכו', אך לא מודיעין עמוק על יכולות, תכנונים, וקבלת החלטות. חשש מדינות רבות באזור ובעולם • (התעצמות בגרעין ממהלכי איראן וטק"ק, פח"ע בינ"ל, טיפוח פרוקסיז מלבנון ועד תימן, תקיפות על סעודיה). זה יצר שת"פ מודיעיני, מדיני ומבצעי נרחב נגדה, שהקל על מי שרוצה לתקוף אותה, והגביל אותה מדינית ומודיעינית. נוכחותה הצבאית, בצורת מיליציות מטעמה בסוריה, עיראק ובלבנון, הביא לכעס רב כלפיה. כך, ביהירותה  משמרות המהפכה. פועלים כמדינה נפרדת בתוך איראן להערכתנו, המנהיג היה בעד הסכם טרם המלחמה, גם אם ב"קצב הבאזאר". אלמלא התחשבותו בקיצוני המשטר, איראן הייתה מגיעה להסכם מהיר יותר עם ארצות הברית, וחוסכת מעצמה מלחמה

6 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר התרבותית, המדינית והצבאית, איראן, מעצמה אזורית במזה"ת, מוסלמית ולא ערבית (בדומה לתורכיה), "בודדה את עצמה לדעת" במידה רבה! 2020 חיסול קאסם סלימאני בינואר • יצר ואקום שלא התמלא בפעילות איראן מול שלוחיה. ספק אם סנואר היה יוצא למלחמה ללא אישורו, או אם נצראללה היה נופל בשגיאותיו (ראו בהמשך) ללא 2008 לחצי נגד של סלימאני. נזכיר שמאז איבדה איראן במרחב שלוש דמויות את 2008 חסרות תחליף מבחינתה: בעמאד מע'ניה, הבכיר הצבאי בחזבאללה; את 2024 כאמור את סלימאני; וב- 2020 בנצראללה. כך לדוגמא, ספק אם נצראללה לא היה נוקט כל צעד במלחמה נגד ישראל (המתקפה באיראן), כפי 2025 ביוני שנמנע מלעשות יורשו, נעים קאסם. המרחק מישראל יצר הרדמה ותחושת • אל היהירות הבסיסית של ביטחון מזויפת. איראן כמעצמה אזורית, נוספה אשליית המרחק מישראל כמגן על איראן, וכמרחב אבטחה והתרעה בפני התקפת פתע. מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל", , ועד עתה 2023 אוקטובר גם ערב "עם כלביא", לאיראן היו ארבע "נושאות מטוסים" יבשתיות בקרבת ישראל: חזבאללה בלבנון, חמאס וגא"פ בעזה, מיליציות שיעיות בסוריה ועיראק, והחות'ים בתימן. מדוע פעלו וסייעו רק שתי האחרונות, וגם הן רק בקנה מידה מצומצם?! התשובה לכך היא בצירוף נסיבות אזוריות של מלחמת "חרבות ברזל", שהחלישה מאוד את חמאס וחזבאללה, אך גם כשל המודיעין האיראני - תוצאות "חרבות ברזל" לא שינו הקונספציה בטהראן: נקבל התרעה, ניערך וגם נגיב בזמן, באור יכולת התגובה המהירה שנדרכה והוכנה . אך 2024 מאז אפריל ההתרעה לא הגיעה - המודיעין האיראני על שלל מרכיביו לא הבין יכולות ישראל וכוונות ישראל, לא היה ער דיו לרצינות ודחיפות הפרסומים הגלויים בישראל ובעולם בימים שלפני המלחמה על כוונה לתקיפה קרובה, על השת"פ עם ארצות הברית בהמשך המערכה, כשלב מאוחר, ועוד. מה הסיבות מאז "חרבות ברזל" לירידה במעמד איראן וכישלונה? איראן לא הצטרפה למתקפת חמאס • וכמוה חזבאללה, הגם ,2023 באוקטובר שהיה להן "חזון להשמדת ישראל". אך מאחר ומוכנותן לא הייתה מספקת בראייתן, החזון לא הפך לתוכנית קונקרטית. יוזמת 2023 סנואר ב"מבול אל-אקצא" באוקטובר הביאה לתגובה ישראלית חריפה שהביאה להחלשה רבה ביותר של חמאס. כך יצא חמאס לפחות למספר שנים ממשוואת "חזון השמדת ישראל". הוא קבלת החלטות שגויה של נצראללה: • אמנם סרב לקחת חלק מלא במתקפת חמאס, אך החל באירועי גבול מול ישראל, בהנחה שאלה יהיו נשלטים ולא יסכנו את חזבאללה, באשר בראייתו - "ישראל מורתעת". לאורך זמן איבד נצראללה שליטה בשל תגובות ישראל שעלו והחריפו, בעוד הקונספציה של נצראללה, עד מותו, נותרה בעינה: ישראל תירתע ממלחמה עימו. והתוצאה: בעקבות תקיפות צה"ל במסגרת "חיצי הצפון", "מבצע הביפרים", ועוד, גם חזבאללה, שחקן מרכזי ביותר במערך התגובות של איראן, נחלש ויצא לתקופה ממושכת ממשוואת "חזון השמדת ישראל". לכן, במלחמה ביוני חזבאללה לא נתן 2025 כל סיוע לאיראן, שניזוקה מקונספציית נצראללה: עדיף היה לה אלמלא פעל בכלל לטובת חמאס, או להפך: לו פעל בעוצמה רבה והזיק מאוד לישראל. קריסת משטר אל-אסד בסוריה: • הפתיעה גם את איראן והסבה לה נזק רב. מה שנועד להיות חלק חשוב ברצף "סהר השיעי" מאיראן עד לבנון, נפל לידי אויביה המושבעים של איראן. גם סוריה יצאה, הן ממשוואת "חזון השמדת ישראל", הן כבסיס לתגובות מוגבלות מול ישראל במלחמה, והן כ"גשר" מאיראן לחזבאללה. בחירתו מחדש של טראמפ לנשיאות • איראן לא העריכה עד ארצות הברית: כמה ירחיק לכת בנכונותו לשת"פ עם ישראל, כולל תקיפה אווירית עבורה באיראן. לא הובנה לעומק מוגבלות מערך • בניגוד למצופה. ,הטק"ק האיראני מערך הטק"ק המפותח של איראן נועד להרתעה בהיעדר גרעין, ולתגובה במידה ותותקף. בשני מטחי הטק"ק על , השיגה 2024 ישראל, אפריל ואוקטובר איראן הישגים מוגבלים מסיבות שונות: יכולת ההגנ"א הישראלית, הסיוע האזורי והבינ"ל לישראל בדגש לארצות הברית, יכולת המודיעין הישראלי לאתר שיגורים ולהזהיר מבעוד מועד, ועוד. והנה עוד קונספציה איראנית נוספת שקרסה: מערך הטק"ק הגדול ירתיע את ישראל החשופה והצפופה, מתקיפה בהיקף נרחב. איראן ביצעה הנדסת תודעה והאדירה • והציגה את יכולותיה לאורך השנים, אותה חזקה מכפי שהיא באמת. זה "עבד" גם על הפרוקסיז, וגם על עצמה... האם המודיעין בישראל ובעולם, הבין את חולשת איראן בזמן אמת? במגבלות בסיס המידע המודיעיני שנחשף בנושא זה, נציין שהמודיעין הישראלי הבין מהר מאוד את ההשלכות השליליות של מצב על יכולות 2024 חמאס וחזבאללה מסוף התגובה של איראן, והדבר היווה שיקול חשוב ומרכזי בקביעת מועד התקיפה, כפי שהוצהר בגלוי בישראל על ידי דוברים רשמים. עם זאת, ספק אם נקודות כשל אחרות של איראן בשנים האחרונות, כפי שפורטו קודם לכן, אמנם זוהו, ואם זוהו: האם הובאו לידיעת הקברניטים. חמאס למתקפת הצטרפה לא איראן חזבאללה, , וכמוה 2023 באוקטובר להשמדת להן "חזון שהיה הגם לא ומוכנותן מאחר ישראל". אך הפך לא בראייתן, החזון מספקת הייתה קונקרטית לתוכנית הצבא הרגיל/"ארטש" - מוזנח וסובל מפיצול סמכויות

7 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר לדעתנו, יש מקום אפוא לבחינה נפרדת של גורמי המודיעין את עצמם, כולל בשאלה: האם אפשר והצורך להחזיק את איראן במוקד הצי"ח, צמצם נכונות להציג גם את מלוא מגבלותיה של איראן? האם משלב מסוים ישראל לא ראתה באיראן אלא ובעיקר אוסף מטרות לתקיפה, והתעלמה מהצורך לבחינה מדויקת ומדוקדקת של ההתקדמות בתחום גרעין? האם ועד כמה דייק המודיעין הישראלי בהערכותיו לגבי מצב האמת של הגרעין באיראן, אותן ההערכות שתרמו לקבלת ההחלטה בישראל, על עצם היציאה למלחמה, ומועדה? לסיכום עניין זה, נראה כי הירידה הכוללת במעמד איראן זוהתה חלקית במהות ובזמן, יותר לגבי השלכות החלשות הפרוקסיז, ופחות לגבי איראן עצמה. תרחישי עתיד עיקריים הנחות יסוד ותובנות ישראל פגעה בשתי הזהויות של כל • איראני: המוסלמית והאיראנית. איראן חוותה השפלה צבאית חזקה, בקנה סביר מידה היסטורי. מהכרת תרבותם, כי השפלה זו תביא גם רצון עז לנקמה, גם אם לא מיידית. לאיראן כאמור אסטרטגיה הגנתית, גם • אחרי המהפכה: איראן לא יזמה מלחמה . איראן העדיפה 1829 נגד אף מדינה מאז לפעול דרך פרוקסיז, כולל בהפעלת טרור. עתה, אפשר ואיראן תגיע למסקנה שיש לבטל את האסטרטגיה ההגנתית לטובת אסטרטגיה חדשה, המאפשרת גם מתקפת מנע, או אף יוזמה התקפית! באיראן מתנהל כבר שנים ויכוח פנימי • בין מצדדי קו נוקשה והתקדמות בתחום הגרעין, לבין המסתפקים בעצירה ב-סף, ובמהלכים זהירים סביבו. סביר כי השלכות המתקפה הישראלית יחזקו את תומכי הקו הנוקשה, הגם שההחלטות הסופיות הן של המנהיג, זה מוכר כזהיר ופרגמטיסט. אולם, אין ודאות שזו תהיה המדיניות של יורשיו. לקחי איראן מהמלחמה עם עיראק, • , הראו כי היא בחרה אז 1988-1980 בפיתוח מערכי הגרעין והטק"ק. כאמור, איראן הצליחה מאוד בטק"ק, אך הרבה פחות מכך בגרעין. סביר כי התחזקות הקו הנוקשה והרצון בנקמה, יאיצו מחדש שתי מגמות כאלה. בלימת כוונות מחודשות, לפחות בתחום • הגרעין, יכולה לבוא רק מחשש מתגובת הזירה הבינ"ל: תקיפות צבאיות של ארצות הברית; והמשך מדיניות קשוחה של רוסיה וסין, שעד כה מתנגדות להתגרענות צבאית של איראן. אך כמובן, ומעל הכל, גם שינוי דרמטי בזירת הפנים - היה ותתחולל מהפכה שתוביל להחלפה מהותית של המשטר הנוכחי. איראן תתעצם צבאית מאוד, לא רק • בתחומי הטק"ק לסוגיהם, אלא בתחומים רבים נוספים, בין היתר: התעצמות במעל מטוסי קרב מתקדמים, עשרות 100 מרוסיה (חוזה קיים, האספקה 35 סוחוימתעכבת בשל המלחמה באוקראינה), ועשרות רבות של מטוסי קרב דוגמת מ-סין. איראן תשקיע יותר J-10-C באמצעי התרעה בחלל, במודיעין חודרני יותר לישראל, בשיפור ההגנ"א, כולל רכש מרוסיה, S-300 /400 טק"א אסטרטגי ופיתוח עצמאי של מערכות טקטיות מתקדמות. סבירה אף הצטיידו ימית בצוללות מתקדמות, כולל יכולת לשגר מהן טילי שיוט. לכל אלה היא תזדקק לכמה שנים ולכסף רב, מה שיכול להשפיע .עיתוי הנקמה על המשמעות המצרפית: ישראל תתקשה לקיים עליונות אווירית מתמשכת בשמי איראן, ותהיה חשופה לצורות חדשות של פגיעה מאיראן. בסדר שלושת התרחישים הבסיסיים, סבירות עולה: היא תהפוך איראן מבינה מגבלות כוחה: • למדינה מתונה מבעבר הפועלת בהתאם לאמנות הבינ"ל, אך תסווה פעילות טרור ופרוקסיז. תרחיש זה, בדגש לעניין הגרעין מוערך בסבירות נמוכה.והטק"ק, איראן שואפת לנקום, כולל תוך פריצה • על הנהגת איראן משתלט מהירה לגרעין: הקו הקיצוני, כולל מינוי מנהיג חדש שזו גישתו (או אף המנהיג הנוכחי, כל עוד יכהן). היא תשאף במהירות להגיע ליכולת גרעין צבאית, סביר בצורה חשאית ומוגנת מבעבר. בתוך שנים ספורות היא תוכל ,לנקמה לפתוח במתקפת פתע, כדרך ואולי אף להיות עם אמל"ח גרעיני מבצעי. מוערך בסבירות בינונית. תרחיש ביניים, חזרת איראן לדפוס • אחרי התאוששות, הקיים לאורך זמן: המשך קיום ויכוח פנימי, החלפת המנהיג, יבואו צעדים חשאיים בתחום הגרעין, צעדים חשאיים, פחות מהירים מאשר בתרחיש הראשון מחשש לתגובות ארצות הברית וישראל, וכל עוד היא לא שיקמה יכולות ההגנ"א, חיל אוויר, אך תוך התמקדות בפיתוח וייצור של טק"ק שהפעלתו במלחמה הניבה תוצאות חיוביות מאד מבחינת איראן. לקח חיובי שלמדו כי ראוי לשמרו ולהעצימו. תרחיש (אפשר מוערך בסבירות הגבוהה יותרזה יהיה המוקדם יותר, ויימשך 3 כי תרחיש .)2 מנקודה מסוימת כבתרחיש לסיכום, נראה כי איראן חוותה הערכת יתר של חוזקותיה, והערכת חסר של חולשותיה. הפער בין תדמית לעוצמה ממשית, בין אידיאולוגיה לריאליזם פוליטי, ובין רצון ליכולת - כל אלה תרמו לכך שאיראן נלחמה לבדה בזמן אמת. איראן, תמיד נעה בין שתי תחושות יסוד: "תחושת הכיתור" (היותה מוקפת מדינות עוינות לה וגם ממיעוטים בתוכה על גבולותיה: כורדים, אזרים, בלוצ'ים ועוד); ו"תחושת חדירות" של ישראל אליה, לצד פרנויה מארצות הברית, אך לא חידדה את רגישויות אלה ולא נדרכה בזמן. ישראל, שעקבה אחר ההתפתחויות לאורך השנים, נדרשת עתה לבחון כיצד לנצל את השחיקה האיראנית לעיצוב סביבה אזורית יציבה ובטוחה יותר, תוך פיתוח כלים מודיעיניים, צבאיים ומדיניים לעידן שבו איראן כבר לא נהנית מההרתעה שפעם הייתה לה, אך אולי תבנה אותה מחדש בשנים הבאות. על העתיד ישפיע במידה רבה המשתנה הפנימי בתוך איראן - מי ינהיג, מה תהיה מדיניותו, מה יהיה המצב הכלכלי, שהוא משתנה משפיע נעלם, שמשקלו יהיה משמעותי מאוד. על העתיד ישפיע במידה רבה המשתנה הפנימי בתוך איראן - מי ינהיג, מה תהיה מדיניותו, מה יהיה המצב הכלכלי שהוא משתנה משפיע נעלם, שמשקלו יהיה משמעותי מאוד תורים בתחנת דלק בטהרן במהלך מבצע "עם כלביא"

8 101 גיליון 2025 תשרי תשפ"ו, ספטמבר , בעיצומו של מבצע 1978 בחודש אפריל ליטני – כניסת צה"ל לדרום לבנון בעקבות פיגוע הדמים בכביש החוף שבו נהרגו ישראלים – נקרא אורי לוברני, שגריר 35 ישראל באיראן, לפגישה עם השאה בארמון המלכותי באי קיש, אי אלמוגים קטן, שמונה קילומטרים רבועים, שהוסב לאי נופש ותענוגות ששירת את משפחת המלוכה ואת המקורבים לשליט האיראני. אי שמיועד לסלתה ולשמנה של המדינה. אזרחים רגילים לא יכלו להגיע לשם. הושקעו שם מיליארדי דולרים, נבנו מלונות פאר, מגרשי גולף ירוקים, קזינו מהגדולים בעולם, מתקני התפלה גדולים שנבנו בעזרת ישראל. לוברני הגיע לאי במטוס מיוחד שהועמד לרשותו, יחד עם ראובן מרחב, שהיה אז ראש שלוחת המוסד בטהראן. לפני שנכנס לפגישה עם השאה, השניים נלקחו לסיור באי: "ראינו מלונות שלא היו מביישים את ערי אירופה. היה שם שדה תעופה מדהים שהוכשר לנחיתת מטוס קונקורד. המטוס נחת וממנו ירדו עשרות צעירות אירופאיות, בלונדיניות וחטובות, והיה לנו ברור למה מייעדים אותן. הכול שם היה מושחת. מאכלים מיוחדים שהוטסו ממסעדות יוקרה בפריז. חנויות ובוטיקים שבהן כל המותגים הכי יקרים מאירופה, מדשאות ענק באי שאין בו מקור מים, למעט מי הים המותפלים. סביב החופים עמדו מאות חיילים חמושים ובים פיטרלו משחתות להגן על הוד מעלתו ואורחיו הנכבדים". אורי נכנס לבדו לפגישה עם השאה. להפתעתו מצא אותו בלבוש לא פורמלי. בגדי ספורט קיציים. די נינוח. "איך התרשמת מהאי? מהחנויות? מהבוטיקים?" שאל השאה. "מאוד התרשמתי", אורי מיהר להשיב. "מקום מאוד מרשים ואני חושב שאפשר לנצל אותו בחורף לקונגרסים ולכנסים ביןלאומיים בנושאים שונים". השאה החזיר מבט די כעוס: "לא, זה לא לדברים האלה. זה ה'קרם דה לה קרם' של מדינות המפרץ... הנסיכים". הרושם של אורי היה ברור: האיש מנותק. מנותק ממה שקורה סביבו. מנותק מהעם. ואז התברר לשם מה הוזמן לארמון: השאה אמר שהגיעו לאוזניו שמועות שחיילי צה"ל מתעמרים בתושבים השיעים שבדרום לבנון, והוא רוצה להתלונן על כך בפני ממשלת ישראל. אורי: "מיד השבתי שצה"ל נכנס ללבנון כדי להפסיק את הטרור הפלסטיני. החיילים שלנו נוהגים בכבוד באזרחי לבנון שאינם מעורבים בפעולות טרור נגד ישראל. להיפך, מי שמתעמר בשיעים בדרום לבנון הם דווקא הפלסטינים ולא חיילי צה"ל. הצעתי לשאה שיעמיד לרשותי אדם בכיר, שהוא מאוד סומך עליו, ושנינו ניסע לדרום לבנון, נעבור בכפרים השיעיים ונבדוק את "האיש מנותק מכל מה שקורה סביבו. מנותק מהעם" לאחר מפגש עם השאה באי קיש דיווח אורי לוברני, השגריר באיראן למשה דיין שר החוץ, את התרשמותו: "המשמעויות שעשויות לצמוח ליחסי איראן-ישראל ממצב חדש שייווצר במדינה זו במידה ושלטונו של השאה יתערער הן חמורות... כל שינוי בשלטון והתשובה הגיעה CIA משה דיין העביר את חוות הדעת ל-*זה יפעל לפי מיטב הערכתנו לרעתם של יחסינו עם מדינה זו... במהרה: "מי שחיבר את הערכת המצב הזו אינו מצוי במטרייה האיראנית במידה מספקת כי לפי כל ההערכות שלנו בעשר בעקבות הדוח החליט שר החוץ לסיים את כהונתו *או בחמש עשרה השנים הבאות לא יהיה באיראן כל שינוי משמעותי..." ארבע שנות כהונה בטהראן ושלושה מפגשים אחרונים עם השאה באי קיש שהביאו למסקנה הברורה *של לוברני בטהראן לעתיד יחסי ישראל-איראן דני דור* השאה, המלכה ויורש העצר בימים טובים יותר. בדוח שהעביר לוברני לשר החוץ משה דיין, כתב: "הרגשת רבים באיראן היא כיום שחל תהליך מואץ של ערעור במעמדו של השאה..." דיין לא התרשם והחליט לסיים את כהונת השגריר לוברני בטהרן. צילום: ויקיפדיה * פרק מתוך ספר הביוגרפיה "אורי לוברני" שייצא לאור בהמשך. תודה לאסנת לוברני שהסכימה לפרסם את הדברים.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=