62 100 גיליון מאה גליונות:100-1 2025 ניסן תשפ"ה. אפריל "אביב העמים? לא אצלנו בסוריה..." נשיא סוריה, בשאר אל-אסד, בריאיון ל"וול סטריט ג'ורנל", לאחר הדחתו של הנשיא מובארכ ושבועיים לפני תחילת מלחמת האזרחים בארצו: "אצלנו שוררת יציבות משום שאנו קשובים יותר לבני עמנו וקרובים יותר לתפיסות שבהן הם מחזיקים. אצלנו אנשים לא יצאו לרחובות כדי להפגין שהרי העניין שמוציא אנשים לרחובות אינו הדרישה לרפורמות או לבעיות כלכליות, אלא האמונה האידיאולוגית שלהם". 2011 , יוני 60 גיליון , בעת ששימשתי כראש ענף 1970 בשנת מבצעים מיוחדים (מ"מ) במחלקת איסוף של אמ"ן, יצאתי לארצות הברית בראש (אז 8200 משלחת, שכללה נציגים מיחידות ,)432 (אז 81 ), היחידה הטכנולוגית 848 נציגי חיל האוויר, חיל התותחנים ומו"פ משרד הביטחון. המשלחת נועדה לבחון עם צבא ארצות הברית אפשרות לפיתוח מערכת אלקטרואופטית שתוטס דרך קבע על גבי בלון, רתום לקרקע, שיוצב ברום של מספר אלפי מטרים לצורך תצפית מסינַי על מערכות טילי קרקעאוויר מצריות שממערב לתעלת סואץ. מערכת זאת תוכננה, כנראה, גם לצפות מדרום קוריאה לעבר צפונה. מדובר למעשה בראשיתו של בלון התצפית 'טל שמיים' שמומש עשרות שנים מאוחר יותר. נציג היחידה הטכנולוגית של אמ"ן למשלחת זאת היה איש מילואים, המהנדס אפי ארזי (גילוי נאות: חבר ילדות שלי MIT מירושלים), בוגר שעסק שנים אחדות בארצות הברית במיזם של פיתוח מערכות תצפית CIA עבור השהוטסו בבלונים על פני מרחבי ברית המועצות. מיזם זה היה מבחינתי מבוא לתחום האלקטרואופטיקה. זמן מה לאחר שובי מהנסיעה פנה אלינו מדען יהודי-אמריקאי והציג רעיון לפיתוח מערכת תצפית מוצבת קרקע וארוכת טווח, שתורכב ממכללים אופטיים מחוברים למצלמות טלוויזיה. המערכת הזו הייתה אמורה לצפות לטווחים של מספר עשרות קילומטרים, באיכות שמעל ומעבר לכל המשקפות שהיו קיימות באותן שנים. זאת, יומם וליל, גם בתנאי מזג אוויר קשים. מימוש הזדמנות לפיתוח מערכת כזו היה עשוי לסייע מאוד לאיסוף מידע שוטף על פעילות הצבאות הערביים עד למרחק של עשרות קילומטרים מגבולותינו, בפרט לגבי שטחים שהיו מוכי טילי קרקע-אוויר של צבאות ערב. תחום האלקטרואופטיקה לא היה מצוי באותה תקופה בגדר עיסוקיה של היחידה הטכנולוגית שהתמניתי למפקדּה בשנת . לקחיי מהביקור הנ"ל 1971 ועידודו של תא"ל יאצה יעקב, ראש מו"פ במשרד הביטחון שתמך בפיתוח טכנולוגיות חדשות, שכנעו אותי להירתם לבדיקת הרעיון. התקשרנו לאפי ארזי, שעסק בנושאים דומים בארצות הברית כמו גם בארץ, בחברת הזנק קטנה בשם סאיטקס ) שפעלה SCITEX ("סיינטיפיק טכנולוגי" – בפארק המדע שליד מכון וייצמן. לרשות המיזם הועמד תקציב והמערכת זכתה לקוד 'תב"ם' ('תצפית במדבר'?). אפי התמנה לפרויקטור המיזם, ואני מיניתי ביחידה הטכנולוגית כמפקח לנושא את סגן שמואל (שמוליק) אינדיצקי, מהנדס מכונות, בוגר מצטיין של הטכניון, שמשפחתו הייתה NIKON הסוכנת הראשית של חברת בישראל, ובזכותה צבר ניסיון לא מועט בתחומי האופטיקה. אפי ארזי, שנושא התב"ם תפס מפעילות חברתו, השקיע 100% בו מאמץ רב ופיתח במשך כשנתיים מערכת בעלת ממדים גדולים ביותר. היא כללה מכלל של תותח נ"מ רוסי שעליו 60 הורכב טלסקופ בקוטר של מ"מ, 2500 ס"מ ובאורך מוקד (ארצות Jonel תוצרת חברת הברית), ששימש למעקב אחר ירי טילים כמו גם מכלל טלוויזיה. המערכת שכללה מספר רכיבים, זוודה ליחידה אחת שנגררה על מסילות מהנדס צעיר, רעיון 'משוגע' - כך נולד התב"ם לכבוד התצפיתניות הגיבורות שלנו בשבעה באוקטובר: המערכות שהפעלתן נולדו במוחו של מהנדס צעיר שהבטיח וקיים אל"מ (בדימ'), יוסי לנגוצקי, לשעבר רמ"ח איסוף יוסי לנגוצקי בעל "עיטור המופת", חתן שני פרס ביטחון ישראל. ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים אפי ארזי, שנושא התב"ם תפס מפעילות 100% חברתו, השקיע בו מאמץ רב ופיתח במשך כשנתיים מערכת בעלת ממדים גדולים ביותר מערכת אינדיצקי (מימין) בהשוואה למערכת ארזי. צייר: ד"ר מיכאל זלטקין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=