57 100 גיליון מאה גליונות:100-1 2025 ניסן תשפ"ה. אפריל לעניין מעניין "היכונו לעידן הסייבר" "ממד הסייבר ממריא כממד צבאי. אנו חיים בעולמות ממוחשבים ומי שיצליח לפרוץ לעולמות שלנו – מחשב כף היד, הסלולר, האינטרנט – מסוגל לדעת את כל מה שחושבים עלינו. עדיין קשה להעריך כיצד ישנה הסייבר את עולם המלחמה. הסייבר מקנה למדינות קטנות וליחידים כוח שהיה שמור בעבר למעצמות הגדולות". 2010 , ינואר 55 ראש אמ"ן, אלוף עמוס ידלין, ריאיון למבט מל"מ. גיליון ועדת אגרנט כן עסקה ב-למה? 99 אבירם ברקאי מגיב לראיון עם תמיר פרדו, גיליון תמיר טוען כי ועדת חקירה ממלכתית לא תיתן תשובה לשאלה היותר חשובה - למה קרה מה שקרה, אלא תתרכז רק ב-מה שקרה. לדעתי הוא טועה ומטעה: ניסיון ועדת אגרנט (מלחמת יום הכיפורים) באפריל 1 מלמד, כבר בדו"ח הביניים שלה ( ), שכן הייתה הרחבה בנושא ה-למה: 1973 בפרק השני - "עיקרי מסקנותיה של הוועדה בנושאי המידע הערכתו וכוננות , מנתחת 12-11 צה"ל", בדגש על סעיפים הוועדה את שלוש הסיבות המרכזיות לכישלון גורמי ההערכה, וגם את הבעייתיות בהיות אמ"ן המרכז היחיד להערכת מודיעין צבאי בישראל. בפרק השלישי - "מסקנות הוועדה והמלצותיה במישור המוסדי" - סעיפים , מציפה הוועדה את הבעיות 22-16 הנובעות מהמבנה המוסדי הקיים, מצביעה על הבעיות המובנות בהגדרת סמכויות, וממליצה מה כדאי לשנות על מנת להבטיח קיום פלורליזם בהערכות המודיעין, שיביא בעקבותיו סיכוי טוב יותר למתן התרעה. יתר על כן, בדו"ח השני של הוועדה (דין ,)1974 ביולי 1 וחשבון חלקי נוסף, מה- עמודים) בכל הקשור 40 יש עיסוק רב ( לקונספציה של אמ"ן - מה היו הנימוקים לאימוצה על ידי ראש אמ"ן; מה היו השפעותיה על הערכות אמ"ן; ועוד. יחד עם זאת, וייתכן שזו הייתה כוונת הכותב, יש עוד למה, ברובד עמוק יותר, אליו לא הגיעה גם ועדת אגרנט. כוונתי לכל המתואר בפרקי המסקנות: למה התקשו כל כך לסדוק את הקונספציה? מה באופי האדם, ובעיקר - באופי מנהל הארגון והתרבות שהוא משריש סביבו, המקשה על אנשים לבצע את סיעור המוחות הנדרש, זה שיביא לניתוח, העיבוד, וההערכה הנדרשים למחקר ראוי. קראתי נפעם את הרשימה של גדעון , על קורס המורשת. 99 מיטשניק, גיליון עצם קיום הקורס ותכניו ראויים לכל שבח. המורשת איננה מטרה עיקרית אך לדעתי היא אמצעי חיוני ביותר. המורשת היא הזיכרון הארגוני ארוך הטווח שחיוניותו היא רבה ביותר. העם היהודי הפליא לעשות וכך נוצרה מערכת של סמלים וידע שמנציחה את הזהות. על חשיבות המורשת ד"ר ישראל בן דור: יש צורך בספר לימוד מקיף להוראת המורשת דווקא מהפכת הידע והשינויים המהירים שאנו חיים בהם מגבירים את הצורך בהנחלת הנרטיב הארגוני. זכורות לי מהעבר אנקדוטות המעידות עד כמה הדורות הקודמים יכולים להעשיר את הצעירים. לדעתי, יש צורך לכתוב ספר לימוד, בהיקף צנוע, בחלוקה לפרקים, שישמש להוראה בקורס המורשת ובקורסים אחרים, בדומה #27 חידון אתגרי התחום: 504 החידה: הגיבור האלמוני שהציל את כתבי הקודש של השייח' הועלה בדרגה וצוין לשבח. 102 ' הפיתרון בעמ לספרים להוראת היסטוריה בחטיבה העליונה בבית הספר התיכון. הספר צריך להתמקד בתהליכים, בעובדות ובניסיון שהצטבר וליצור תמונה היסטורית שתעמוד בכללים של ההיסטוריה כתחום מדעי. המטרה צריכה להיות מוגדרת כך שלפחות כל מש"ק וקצין יכירו את הנרטיב החילי, משורשי החבצלת ועד לכותרות הפרחים. ועדת אגרנט שחקרה את אירועי מלחמת יום הכיפורים. צילום: יעקב סער, לע"מ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=