51 100 גיליון 2025 ניסן תשפ"ה. אפריל מאה גליונות:100-1 צמ"ח שנבט לפני מלחמת ששת הימים שחיכה לתרגום מערבית לעברית, מתעכב בתקופת 8200 לאחר שגילו באמ"ן מחקר שחומר מודיעיני רב מההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים בשל איטיות הטלפרינטרים, עלה רעיון שיושם מיידית: להצמיד אנשי מחקר מנוסים (רובם מילואימניקים) שיתמצתו את המידע וידווחו היישר לענפי המחקר. המסגרת נקראה צמ"ח – צוות מחקר חפוז – והיא תרמה רבות לשיפור הדיווח של מידע מיידי במלחמה. 2007 , יוני 49 גיליון חידון אתגרי #24 התחום: מוסד החידה: טרזן בשירות מדיניות הפריפריה. 102 ' הפיתרון בעמ סיקורת ספרו של תא"ל יוסי שריאל, חניך האוניברסיטה של משרד ההגנה , על בסיס 2021 האמריקאי, פורסם בעבודת מאסטר שכתב. הספר נועד להתוות כיצד בינה מלאכותית עומדת לשנות את העולם, דרך שילוב מוח אנושי עם נתונים של מאגרי מידע אין-סופיים. הספר מעניק הצצה להרגלי עבודה באיסוף מודיעין חיובי, עם התפתחות הבינה המלאכותית שתביא כמעט להיעלמות של הגורם האנושי. המחבר טוען כי בעקבות הטמעת המערכות, סוכנויות איסוף מודיעין ייעודיות למעשה ימוזגו. ההפצה והמחקר המודיעיני ינוהלו על ידי "מכונה" שתבצע שלל מטלות, מאחסון מידע, הרכשת אלפי מטרות ותיעדופן, דרך זיהוי בין "עמית לטורף", ביצוע לוחמת מודיעין, ועד יצירת מערכות הגנה ברמה המדינתית. הספר מעורר שאלות בתחום הגנה מתקיפות סייבר. ניתן ללמוד ממנו כי - לחימה בממד הרביעי Big Data תקיפת – היא שימוש באמל"ח הזול ביותר מכלל מחירי מלחמה שאויב "משלם". גופים ממלכתיים וגופים פרטיים חיוניים בישראל זוכים להגנה יסודית מפני תקיפות סייבר, אך גופים פרטיים כמעט ואינם זוכים לתמיכה, למרות היותם לעיתים קשורים לגופים מאובטחים (למשל, חברות ביטוח). במרבית המוצרים המשמשים את הציבור בישראל, יש פוטנציאל לאיסוף מודיעיני מובנה על ידי אויב/יריב: בסלולריים - מיקרופונים, מצלמות, אמצעי שידור, יכולת איתור מיקום, וכו'. המכונית בה אנו נוהגים מנוהלת על ידי מחשב המשדר ליצרן. מצלמות אבטחה פרטיות מעבירות מידע לא רק למחשבים שאת בעליהם הם משרתים, אלא פרוצות גם לגורמים שבקלות בלתי נסבלת יכולים לחדור אליהם. כך גם ברשתות חברתיות, עננים לשמירת מידע, וכו'. מחבר הספר מציין את הצורך בהאצת בניית מערכת "כיפת סייבר" שיהיה ביכולתה להישען על ידע טכנולוגי יכולות שנרכש מבניית סייבר התקפיות. בצד הצורך להשלים את חקיקת חוק הגנת הסייבר, הספר יכול לשמש מדריך שימושי להתוויית איומים על ביטחון לאומי בהיבט זה. המחבר ער לסיכונים הביטחוניים הנובעים מכך שאויבינו עלולים להיות מספר צעדים לפנינו ומציע שישה תחומי פעולה להתגוננות מפניהם (כמו בניית רשת שתאפשר כניסת מורשים, ענן מאובטח, האחדת רשתות, וכו'). מלחמת "חרבות ברזל" שימשה ומשמשת עדיין מעבדה ענקית, פורצת דרך ברמה העולמית, לבחינה יישומית ומבצעית של המודל. המערכת כרתה בנק מטרות אדיר רב-זירתי חסר תקדים, איכותי, בזמן אמת, מדויק, אמין ותואם צי"ח. להתרשמותי, השימוש בה סתר את החשש שהיא תביא לפגיעה נרחבת בבלתי מעורבים, שכן דיוק המידע אפשר מניעת מבצע או הפסקתו, כדי לעמוד בכך. (תוספת ראש המערכת: מנגד, אין להתעלם מטענות הפלסטינים עצמם, ובמיוחד מאלה של חוקרים ומומחי תוכן בנושא (למשל – פרופ' יגיל לוי), כי התוצאות בשטח מלמדות דווקא על פגיעה נרחבת מאד בבלתי מעורבים, בשיעור הגדול במיוחד ביחס המקובל בסטנדרטים של מערכות הביטחון בעולם המערבי (למשל – בארה"ב). אין ספק כי הסוגיה נבחנת ותיבחן בתחקירי הגורמים המופקדים על כך, כמו גם מקומו ומשקלו של "האדם מול המכונה" בממשק בו דן שריאל, והסתמכות (היתר(?) על הסייבר כמוביל מודיעיני, בהשוואה למשקל שניתן לאמצעי המודיעין האחרים). The Human Machine Team תא"ל יוסי שריאל: מה הוא מלמדנו על הצורך בהגנת סייבר? אל"מ (בדימ') שמעון לביא (סיימון) במרבית המוצרים המשמשים את הציבור בישראל, יש פוטנציאל לאיסוף מודיעיני מובנה על ידי אויב/יריב
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=