24 100 גיליון מאה גליונות:100-1 2025 ניסן תשפ"ה. אפריל "סיכוי מול סיכון" "חלק ניכר מן הפעילות המודיעינית חייב להתבצע מחוץ לגבולות המדינה בתנאים של חשאיות, בדרכים בלתי חוקיות ולעתים בדרכים בלתי מוסריות. תקלה פירושה חשיפה ופירושה התמודדות עם הנזק וההשלכות של המעשה הבלתי חוקי או הבלתי מוסרי שנחשף. מנהיגות מדינית צבאית ומודיעינית המחליטה על פעילות חריגה נדרשת להחלטה קשה ביותר. מהו הגבול בין האסור והמותר? מהו מרחב הפעולה הבלתי חוקי והבלתי מוסרי שאתה מרשה לעצמך, ולהיפך". 1999 , יולי 22 אלוף שלמה גזית, ראש אמ"ן לשעבר. גיליון כללי בדצמבר 31 "דו"ח נגל" הוגש לממונים ב- , חמישה חודשים לאחר שהוועדה 2024 לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח מונתה. עבודת הוועדה נעשתה בזמן שיא, והמלצותיה מבוססות מחד גיסא על מסקנות ממלחמת "חרבות ברזל", ומאידך גיסא מכוונות לעצב את בניין הכוח הביטחוני לעשור הקרוב. משום כך יש חשיבות עליונה לדון בהמלצותיה. חברים 12 מונתה ועדה בת 2024 באוגוסט 1 ב- לבחון את בניין הכוח של צה"ל ולהמליץ על השינויים הדרושים להגברת כוחו ועוצמתו בשנים הבאות. על אף שתחקירי מלחמת "חרבות ברזל" לא החלו אז עדיין באופן שיטתי, נראה היה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' שמינו את הוועדה, כי יש צורך אקוטי לקבל מסמך אובייקטיבי – מחוץ למערכת הביטחון – שיהווה בסיס להחלטות על המשאבים הנדרשים לרכש, הצטיידות, ואימונים. זאת לאחר שעלות המלחמה מיליארד שקלים, ומשההלם 170 הוערכה בכהראשוני של מתקפת החמאס גרם להוצאות כספים כמעט ללא מגבלות. הוועדה, שחבריה כללו אלופי צה"ל בעבר כמו יעקב עמידרור ועמיקם נורקין, ותתי-אלופים מתחום הלחימה ביבשה ואגף התקציבים במשרד הביטחון (אפי איתם ומהרן פרוזנפר), כללה אישים מנוסים מתחומי הכספים, הביטחון, העורף, פיתוח אמצעי לחימה ועוד. הוועדה ראיינה עשרות בעלי תפקידים בצה"ל, במשרד הביטחון, בקהילת המודיעין ובתעשיות הביטחוניות. גופים אלו גם הגישו מסמכים רבים לרבות ניירות עמדה. הרכב הוועדה ואיכות חבריה גרמו לכך שהיא תעסוק קודם בהצגת אסטרטגיה ורק לאחר מכן תתייחס לגורמים כמו ארגון, אמצעי לחימה, כוח אדם, הכשרות ואימונים. אסטרטגיה על מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה מאוד מסקנותיה, תוך שהושם ועל הוועדה עבודת דגש על הלקח המרכזי כפי שהופק על ידם להתמודד האויב המרכזי שישראל צפויה - אפשרות כולל הקרובות, בשנים איתו ולכיוון ,איראן הוא וכוללת, רחבה למלחמה ניכר ממשאבי חלק להפנות צריך זה צה”ל הכוח. בניין יחד עם זאת, הוועדה לקחה בחשבון שהגנת הגבולות והלחימה ביבשה מחייבים שידוד מערכות ושינויים מפליגים. הוועדה מנתה שישה איומים עיקריים הניצבים בפנינו, להלן המרכזיים שבהם: : קריטי, שיש לסכלו איום הגרעין האיראני • ובכל דרך - ישירה או בכל מחירבהקדם, עקיפה. איום החיכוך היזום או התגובתי לאורך • : יו"ש, עזה, סוריה וירדן – לגרסת הגבולות הוועדה, למרות שבטווח הזמן הקצר האיום יהיה חלש יותר בעזה, בסוריה ובלבנון מאשר , הוא 2023 היה בבוקר השבעה באוקטובר יישאר מרכיב בעל משמעות ו-״צרכן כוחות ומשאבים״ גדול. בהתייחסות לחיכוך יש להתייחס לגורם ״זמן התגובה״, משום שקרבתם של יישובים ישראליים לגבול, או המציאות ביו״ש. אלה גוזרים לוח זמנים קצר ביותר להתממשות איומי האויב ומחיר הטעות בהם גדול מאוד, ומכאן הצורך בהגנה מרחבית חזקה במיוחד. : בעיקר בלבנון, איום ההתחמשות מחדש • אך גם בסוריה ואולי גם בעזה. איום זה מחייב גישה שונה לחלוטין מזו שישראל נקטה בה בשנים שלפני המלחמה. המלצת הוועדה מדיניות של "אפס הכלה" היא לעבור ל ו"מקסימום תגובה", לצד "מניעה" ונקיטת לסיכול מהיר של כל יוזמה לתחילת יוזמה בניית איום על ישראל מעבר לגבול. אלא שהוועדה המליצה כי יש להפריד בין המערכה כנגד איראן שאליה יש צורך להתכונן בטווח הזמן הקרוב (בין שנתיים לחמש שנים, בחציון הראשון של העשור בתחום המנדט שלה), לבין המערכות בגבולות שניתן להיערך לקראתן בחציון השני של העשור. ארגון ופו"ש לדעת הוועדה, במלחמת "חרבות ברזל" נהנה צה"ל מנסיבות שספק אם יתקיימו בעתיד, ובהן היכולת לנהל את המלחמה בחזית אחת תוך הפניית מרבית משאבי צה"ל בכלל ותשומת הלב המטכ"לית בפרט לחזית עזה, ולאחר מכן להעתיק מאמצים לחזיתות אחרות. לגרסתה, בעתיד צה"ל יצטרך להיערך למלחמה במקביל במספר זירות, ובעיקר בעומק מול איראן, ובה בעת בחזיתות הגבולות, ולכן הוא נדרש לחלק את מאמציו ומשאביו בין הזירות השונות. הוועדה המליצה שיש למנות מפקד אחד למלחמה באיראן, אליו יוכפפו כל הכוחות והאמצעים הנדרשים בים, באוויר, ביבשה, מבצעים מיוחדים, מודיעין ותקשוב. מפקד זה יהיה כפוף ישירות למטכ"ל שיראה במערכה זו עדיפות עליונה בחומש הקרוב, ולכן יוכל להפנות רק תשומת לב שולית ללחימה בגבולות ובמתארי חזית. ללחימה בגבולות, באויבים השכנים, יש "דו"ח נגל": עיקרי המלצות ומשמעויות מודיעיניות *נושא איראן יהפוך ליעד שירתק אליו את החלק הארי של תשומת הלב והמשאבים המטכ"ליים בתחום המודיעין המטרות *ימונה קמ"ן מוביל לאיראן אשר יתאם את מרבית אמצעי האיסוף והמחקר המטכ"ליים לאויב עיקרי זה העיקריות: עיכוב ושיבוש הגרעין; בניית כלים להחלשת המשטר; בניית יכולות שיאפשרו פגיעה עוצמתית ומדויקת במרכיבי ליבה וכובד של מערכי האויב ד"ר אל"מ (מיל') בני מיכלסון בני מיכלסון יו"ר העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית. רמ"ח היסטוריה של צה"ל בשנים 1993-1987
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=