13 100 גיליון 2025 ניסן תשפ"ה. אפריל מאה גליונות:100-1 הפיצוץ שלא היה בפורט סעיד "בעוד מבצע 'קדש' מתנהל, הוחלט בדרגים הגבוהים לבצע מבצע ישראלי-צרפתי משותף בפורט סעיד שכבר נכבשה בידי הצרפתים והבריטים, שעיקרו, להכין פיצוץ אדיר ממדים שיהרוס מתקנים חיוניים על פני שטח נרחב מאוד בעיר. פיצוץ שהיה מרים אזור שלם בעיר המצרית. נערך שיתוף פעולה של אמ"ן עם יחידה צרפתית מיוחדת, הבאנו חומר נפץ במטוס מיוחד, סיירנו שבועיים בעיר לחפש מקומות, עד שהגיעה פקודה קצרה מפריז – לא לבצע!" 1995 , ינואר 10 יוסקה יריב. גיליון קצונה צעירה שטאטאה את רוב האליטות הוותיקות. הקצינים הצעירים טוו חלומות של אחדות מהפכנית, של מעצמה ערבית "מהאוקיינוס האטלנטי עד המפרץ הפרסי". אלה היו ימי הנאצריזם והבעת'יזם בהם נדמה היה לערבים, וגם לשאר העולם, כי פני האזור אל עולם המחר, לעוצמה צבאית, למדעיות, לסוציאליזם ערבי. ואולם, החזון המהפכני הכל-ערבי קיבל מכת מחץ פטאלית .1967 במלחמת ששת הימים של יוני ספק אם הייתה דרמה כה חד-משמעית בתולדות המלחמות באזור. אבל הנה, ניתן היה להבחין 1970-1969- שוב, רק ב כי מתעצבת מציאות חדשה. במקום מה שנראה כדינמיקה לקראת אחדות, החלו להתייצב משטרים שונים, מדינות נפרדות ויריבות תחת דיקטטורים שביססו כל אחד את מעמדו שלו (סאדאת-מבארכ במצרים; משפחת אל-אסד בסוריה; ערפאת-אבו מאזן אצל הפלסטינים; סדאם חוסיין בעיראק; קדאפי בלוב; ולהבדיל: הבית הסעודי בריאד; הבית ההאשמי בירדן; ונסיכויות המפרץ). סדר זה נמשך מאז כארבעים שנה עד , שגם הוא לא 2011 "האביב הערבי" של ממש נחזה. ועוד באותה העת: חזרת איסלאם פוליטי, ובתוך כך שובן של תורכיה ושל איראן, וכן ארגוני טרור איסלאמיסטים. ובסך הכול: חסל סדר "מזרח תיכון ערבי", והנה נוצרה מערכת אזורית רבת מוקדים אסטרטגיים, שבורת זהויות. גם את זה לא חזו מראש. ונזכיר גם שבר טקטוני אצלנו, בחברה 1967 הישראלית: הנפילה מאופוריית יוני , פרשת מים 1973 אל טראומת אוקטובר היסטורית בתולדותינו. גם כאן עברו שנים עד שעם ישראל הטמיע את 1977 עוצמת המהלומה: רק באיבדה תנועת העבודה, מי שהנהיגה עד אז את המפעל הציוני, את בכורתה למחנה הימין החילוני והדתי. ניתן כמובן להביא דוגמאות נוספות, להצביע על מורכבות גדולה יותר, ואף לזכור דוגמאות סותרות. ההיסטוריה אכן לא נעה על פסים ולעולם אינה חוזרת על עצמה. היא גם מלמדת אותנו צניעות. מעטים בלבד, אם בכלל, ראו מראש את התמורות ההיסטוריות שנזכרו לעיל. "החיים" אמר חכם אחד, "זה מה שקורה בזמן שתכננת אחרת". אנשי אקדמיה יכולים להשתעשע בהגיגים על כך, אך תפקיד היסטוריונים הוא להיות חכמים בדיעבד. גם לזה יש ערך מעשי (ועל כך שווה לדון בהזדמנות אחרת). לעומת זאת, אנשי המעשה המדיני, ראשי מערכות הביטחון והצבא, וקציני המודיעין, חייבים להיכנס לשדה המוקשים של הנבואות. אין דרך אחרת להתכונן לבאות ולנסות להשפיע על עיצוב העתיד. זה מקצועם וזאת חובתם. אבל, באופן בלתי נמנע, הם גם יעלו על מוקשים, כפי שאכן התרחש בשבעה באוקטובר . ההיסטוריון 2023 יכול להתחכם ולכתוב על סבלנות. בסוף, בדיעבד, הוא אולי גם יצדק: יהיה משהו אחר... המתנבאים, כמעט תמיד, יטעו, אבל אין להם תחליף. הם חייבים לעבוד עכשיו, ממש לעבוד קשה, אבל לעשות כך לא רק במקצועיות מיטבית, אלא גם עם הרבה הרבה צניעות... #5 חידון אתגרי התחום: אמ"ן/מספן החידה: רמי קרא תיגר על הקונספציה, אך החיל הלך בתלם. 102 ' הפיתרון בעמ ההיסטוריה אכן לא נעה על פסים ולעולם אינה חוזרת על עצמה. היא גם מלמדת אותנו צניעות עוד שבר טקטוני: אביב העמים ששטף את המזרח התיכון. מארק סייקס, מימין, ופרנסואה ז'ורז'-פיקו.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=